שפתי כהן על התורה, שמות ב:כא

1ויואל משה לשבת את האיש וכו'. אז"ל במדרש בשעה שא"ל משה תנה לי את צפורה בתך לאשה א"ל קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך ואני נותנה לך. א"ל משה מהו א"ל שהבן שיהיה לך תחלה יהיה לע"א מכאן ואילך יהיה לשמים וקבל עליו, ואמרה לו השבע לי ונשבע לו, שנאמר ויואל משה אין ויואל אלא לשון שבועה שנאמר בשבועת האלה. יש לשאול ואיך משה יקבל עליו דבר זה, אלא לפי שראהו שהיה משוטט בדעתו לדעת האלהות יהיה בכל יום עובד ע"א ומבטלה ועובד אחרת אמר משה סופו לעמוד על האמת שהוא אל אמת, לזה קבל עליו, ועם כל זה נענש שיצא ממנו בן עובד ע"ז שהוא יהונתן בן גרשום בן מנשה, כמאז"ל נו"ן תלויה קרי ביה משה. ועוד יכולין לומר שידע משה על ידי השם שנמסר לו שעתיד להתגייר, ולזה נקרא יתר פי' חבל כמו כי יתרי פתח ויענני (איוב ל'), וכמו מיתריהם, פי' שהתיר החבל של ע"א:

2ויתן לו את צפורה בתו. למה לא נתן לו משאר הבנות, כדי שלא להטיל קנאה בין הבנות כי יאמרו כולנו הצילנו יחד למה לקח לך ולא לקחני, ועוד שאם היה לוקח אחת מן שאר הבנות היה נראה שלזה הצילה לקחת אחת מהם, ועוד צפורה הביאתו. ומה ראה משה ליטפל בעובד ע"ז, כתב רבינו בחיי ז"ל בשם רד"ק ז"ל לפי שהיה משה בורח מפני פרעה ומתירא ממנו שמא יגלגל עלילות בכל מקום שהוא להרגו על כן נתחתן באחד מן הכומרים מפני שכל נכסיהם הם בן חורין ואין למלך עליהם שום נגישה ולא שום תביעה, ורצה להתחתן עם מי שיש לו בנות רבות כדי שיעשה לו זווג וירצה בו לאלתר ולא ידקדק עמו, ולזה אמר ולכהן מדין שבע בנות וגו' ע"כ:

3עוד מה ראה משה ליטפל ביתרו, עד"ה ידוע הוא כי משה הוא הבל ויתרו הוא קין, וכה"א וחבר הקיני נפרד מקין והרגו על תאומה שלקח, ועתה לתקן מה שעוות מחזיר לו תאומתו, וכן צפור"ה צ"ף ור"ה כלומר צפה וראה שהוא חייב לו אשה והחזירה לו, וכן צפר"ה בא"ת ב"ש בגימ' קפ"ד שהקפיד משה על תאומתו, ופק"ד ודפ"ק על דלתי יתרו ולקחה, צפור"ה צד"י פ"ה וא"ו רי"ש ה"ה בגימ' היא אשת"ו ע"ה. ויתן לו את צפורה בתו למשה, צפר"ה בגימ' למש"ה, ולזה אמר ויתן את צפרה בתו למשה, כי מאחר שאמר ויואל משה למה חזר פעם אחרת ואמר למשה, אלא לומר ויתן את צפרה למה צפרה ולא אחרת לפי שבגימ' למשה, עוד צפר"ה גימ' שמל"ה בנה, שנאמר ותקח צפורה צור וכו', עוד שמל"ה לך קצין תהיה לנו, שמיום שלקחה נעשה קצין וראש על ישראל כדאמרי רבנן בית תינוק ואשה שרי למעבד מנייהו סימן, עוד שלמ"ה שהיתה שלמה במעשיה. עוד השל"ם שנעשה משה שלם לפי שלקח זוגתו, עוד צפר"ה שפרצ"ה באביה להעלות משה מן הבור כדאיתא במדרש, ד"א צפר"ה גימ' שמיכה, כמו שאז"ל על יעל אשת חבר הקיני ותכסהו בשמיכה שעשתה כמו שעשתה צפורה שהיא מכחה כמ"ש. ובמדרש בכל עת אוהב הרע זה יתרו שקבל למשה שהיה בורח מפני פרעה, מכאן אתה למד מי שקיבל על עצמו לעשות מצוה אין אותה מצוה פוסקת מביתו, יתרו קבל בתוך ביתו גואל שברח מפני השונא עמד מביתו מי שקבל לשונא שברח מפני הגואל והרגו, אי זהו זה סיסרא שנס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני וכתיב ומבני קיני חותן משה וזהו ותכסהו בשמיכ"ה שמ"י כ"ה מעיד עליה, והוצרך כן לפי שלא נאמר בה בתולה כמו שנאמר ברבקה. לזה בא הרמז בשמה שהוא מעיד עליה שהיא צרופ"ה מכל סיג, עוד צפר"ה צ"ר פ"ה, צר היינו דכתיב ותקח צפרה צ"ר וכתיב ותכרות את ערלת בנה וזו היא המילה, פ"ה גימ' מיל"ה א"כ צ"ר פ"ה. עוד ר"ץ פ"ה שרצצה פיו של מלאך שנדמה לה כמו נחש והיה בולעו וכו' כדאיתא במדרש, וכשמלה אותו נתרצץ פיו ולא בלעו. הרי שרמוז בשמה כל מה שעתיד להיות, וזהו שאמר אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמית:

4והרב ר' מנחם מריקנטי ז"ל כתב אל תתמה בהיות מרע"ה אב הנביאים ויתרו כומר לע"ז איך נתחתן עמו, כבר הודעתיך כי לפעמים החסידים היתה כוונתם לתת חלק לצד הטומאה כמו שרמזתי לך בסוד שער של תפלין ומלכות בית דוד. ומשום ועולתה תקפוץ פיה ע"כ:

5ובזוהר פ' בראשית דף כ"ח ע"ב משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו, ופירוש לכסאה ערייתא דאבוהי כדי שלא יחמרו הוא היה סיבה שהביא מבכורות צאנו וגו' לזה נשא בת קין. ואפשר לומר עריית דאבוהי של קין שהוא אבי יתרו, ועיין בפ' בא אל פרעה: