שפתי כהן על התורה, שמות כ:כ

1ואלהי זהב לא תעשו. כאן התרה על עשיית העגל שהיה מזהב. ואמר לא תעשו לכם, כלו אם אתם עושים הרי נעשה כאלו אתם עושין עצמכם ואין לכם דבוק ואחיזה בי, וידבק בכם סטרא אחרא שהוא סמא"ל ותפסקו מן החיים:

2וכתב רבינו בחיי ז"ל. לא תעשון אתי כשאתם עומדים בתפלה אתי לא תחשבו בכסף וזהב אשר עמכם, שאם תעשו כן מעלה אני עליכם כאלו עשיתם אלהי כסף ואלהי זהב ע"כ. והרב רבינו מנחם רקנאטי ז"ל אמר אלהי כסף ואלהי זהב הם הזרועות והזהיר שלא יעבדום ע"י קציצה, כמו ירבעם בן נבט שקצץ בין גולות עליות לגולות תחתיות, והבן:

3ובמדרש רבי עקיבא אומר לא תעשון אתי אלהי כסף, שלא תנהגו בי כמו שאחרים נוהגים באלהיהם, כשהטובה באה עליהם הם מכבדים את אלהיהם שנאמר על כן יזבח לחרמו, וכשפורענות באה עליהם הם מקללים את אלהיהם שנאמר והיה כי ירעב וקלל במלכו ובאלהיו, אבל אתם אם הבאתי עליכם טובה תנו הודאה, ואם הבאתי עליכם רעה או יסורין תנו הודאה ע"כ. ופירוש הפסוק לא תעשון אתי לא תתנהגו עמי אלהות בשביל כסף וזהב שהשפעתי לכם לזה אתם עושים אותי אלוה, לא תעשון כן אלא מזבח אדמה, כלומר אפילו אתה זבוח או אתה בתכלית השפלות עד שהגעת לאדמה צריך שתזבח עצמך ותודה, וזהו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, אתה בשלום עמי כי אולי אתה בשפלות על דרך הנסיון והמבחן. ואם אתה עומד בנסיונך אז אבוא אליך וברכתיך, אני אבוא ואין צורך לאמצעי, וז"ש בעבור נסות אתכם בא האלהים. מזבח אדמה במלוא כזה מ"מ זי"ן בי"ת חי"ת אל"ף דל"ת מ"ם ה"א, גימ' היא הענו"ה ועבוד"ה ושפלו"ת והכנעו"ת, זו הוא תכלית המזבח, וכה"א זבחי אלהים רוח נשברה, א"כ לזה אמר מזבח אדמה, שיעשה עצמו מדרך ומרמס לכל כאדמה שהיא מדרס לכל, וזבחת עליו את עולתיך שתתעלה, ואת שלמיך שתהיה בשלום, כאן רמז על ד' יסודותיו עולותיך זה יסוד האש שעולה למעלה, ואת שלמיך זה יסוד הרוח שעושה שלום בין יסוד האש והמים, את צאנך זה יסוד המים שהוא יסוד כבד אבל הוא יותר דק מיסוד העפר, ואת בקרך זה יסוד העפר, ורמז שיזבח לד' יסודותיו לעבודת הש"י, ומ"ש תעשה לי לשמי שלא ישפיל עצמו מחמת צער או מחמת דוחק או מחמת חולי. ובמדרש בכל מקום שנאמר לי אינו זז לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, בכהנים וכהנו לי, בלויים והיו לי, בישראל כי לי בני ישראל, בתרומה ויקחו לי, בבכורות כי לי כל בכור. ובסנהדרין אספה לי. בא"י כי לי כל הארץ:

4במדרש ועשו לי מקדש בירושלים אשר בחרתי לי, במלכות בית דוד אשר רביתי בבניו לי מלך, במזבח מזבח אדמה תעשה לי, בקרבנות תשמרו כו' בשמן המשחה וכו' ע"כ. והרמז לכל זהו הוא, בין שיהיה כהן בין שיהיה לוי ועומד על הדוכן בין שיהיה ישראל ומביא תרומות ובכורות לא יעלה בדעתו לומר שמביא משלו, בין שהיה ראש סנהדרין בין שבא לא"י בין שבא לירושלים להביא בכורים בין שהיה ממלכי ב"ד בין שנכנס למקדש שהביא קרבן בין שעלה למזבח להקריב בין שנמשח בשמן המשחה שהיתה לו לכהונת עולם כולם לא תהיה מעלתם בלא לי, לשמי ולא לשום פנייה, ומה שאמר לא תעשון אתי וגו' בלשון רבים ואח"כ אמר מזבח אדמה תעשה לי בלשון יחיד, לומר כיון שהלכו אחרי שרירות לבם ואחרי מועצותיהם אינם יכולין לעמוד במחשבתם, כי לזה נקראו אלהים אחרים בלשון רבים, לפי שאינו עומד על מחשבתו פעמים עושה מעץ ופעמים מאבן ופעמים מכסף ופעמים מזהב, ואם יצטרך לזהב משנהו לכסף. אם כן הוא במחשבות רבות לפי שאין לו העמדה כי השקר אין לו רגלים, אמנם בעבודתו יתברך מחשבתו לא תשתנה לעולם, כשהוא עושה לשמה לחבר את האהל להיות אחד אחד באחד יגשו וגו':

5עוד לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, לא תעשו כמו שעשה ירבעם שעשה ב' עגלים אחד נגד הגדולה ואחד נגד הגבורה, זהו אחד בדן נגד הגבורה ואחד בבית אל נגד הגדולה, שהיתה כונתו לקצץ שלא ישפיעו ב' מדות אלו למלכות ב"ד, וקצץ בין ה' ראשונות לה' אחרונות, ולזה אמר אלהי אלהי ב"פ, וכסף נגד הגדולה וזהב נגד הגבורה, זהו לא תעשון אתי מה שאתי שמשפיע לי לא תעשו לכם, להשפיע לכם שתעשו קיצוץ וסתירה, כן כתב הרב רבינו בחיי ז"ל, פרשת ויצא על פסוק אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ע"ש: