שפתי כהן על התורה, שמות כא:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 21:15
Open in the reader →1ומכה אביו ואמו וסמיך ליה וגונב איש ומכרו וגו'. אל תתמה לומר וכי יש מכה אביו ואמו, אביו אחר שגדלו על זרועותיו והלבישו וזן אותו והאכילהו והשקהו, וכן אמו כמה נצטערה בחבלי לידה והניקתהו וגמלתהו והרחיצה אותו וסכתהו והלבישתהו ויהיה כפוי טובה, ולא די אלא שיכם. לז"א אל תתמה כי זה לא כוון בשעת החבור, ושלף נפש חיצונית וגנבה, לזה וגנב כתיב ומכרה ונמסרה בידו כי בא לטמא פותחין לו, וזהו ונמצא בידו, כי לפי פשטיה דקרא מאחר שמכר איך נמצא בידו כבר יצא מידו ליד הלוקח, אלא כפי דרכנו אמר ונמצא בידו בלא הסכמת הקב"ה, כי ג' שותפין יש באדם וזה לא היו בו כי אם השנים אביו ואמו, ולזה אמר ונמצא בידו בלא הסכמת הקב"ה לזה מות יומת. ומקלל אביו ואמו מות יומת, שלא יאמר מאחר שאביו ואמו הם היו סבה לשלוף נשמה חיצונית מסטרא אחרא לזה יקללם, לזה אמר ומקלל אביו ואמו מות יומת, לפי שכפר בטובה שעשו עמו וסופו לכפור בהקב"ה, כי אע"פ שהיו סבה, יש בידו לתקן בשנוי מקום ושנוי שם ושנוי מעשה וסיגופים ותעניות ולהתפלל אל ה' להחזירו למוטב, אם כן למה יקלל כי בידו להחזיר הג' שותפין בשנוי מקום ושנוי שם ושנוי מעשה, שנוי מקום כנגד המקום ב"ה, שנוי מעשה כנגד אמו שהיא העושה ועל ידה נבנה הגוף, שנוי השם כנגד אביו שהוא הקורא לו שם, ויש בידו ג"כ להחזיר עצמו בעסק התורה שנמשלה לאש שנאמר הלא כה דברי כאש, וכל מה שמשימים באש מחזירתו אש כמותה, וכה"א וכל דבר אשר יבא באש שהוא אש ההתלהבות בשעת החבור תעבירו באש, באשה של תורה וטהר. ובמה שכתבנו תבין למה החמיר במקלל יותר במכה שהמכה בחנק ומקלל בסקילה, ותבין ג"כ למה הכנים הגונב בין מכה ומקלל: