שפתי כהן על התורה, שמות כא:כד

1וכתב הרב רבי מנחם רקנאטי ז"ל. עין תחת עין כאשר יתן מום באדם וגו', הכוונה היא לומר ממון דבר הנתן מיד ליד, וכן וקצותה את כפה ממון, ואם תשאל ותאמר אחר שאין הכוונה ככתבו למה נכתב כן לתת מקום לאפיקורסים לרדות. התשובה היא מה שאז"ל ע' פנים לתורה, ופירוש המצות כפי פשוטם נתן התורה שבעל פה ואחריה ללכת, אמנם בא לשאול הפסוק בענין אחר שיבינו בם הפנים האחרים שלא היו מובנים בו הפנים האחרים בלתי הלשון האחר, דוגמא לדבר באומרו עין תחת עין, האמת הוא כפי הקבלה כי החובל בחבירו חייב בחמשה דברים, אמנם נכתב כך לסוד גדול מאד, כי כבר רמזתי כי צורת האדם כולה באיבריו ותבניתו נעשים על צורת אדם העליון, והנה בהיות האדם על כוונת הבריאה יהיו איבריו דוגמת כסא לאיברים עליונים ומוסיף בהם כח והמשכה מאסיפת האין, ובהפך הפך אשר יתן מום באדם הידוע כן ינתן בו, והבן זה מאד:

2וכתב הרב רבי סעדיה גאון ז"ל בספר התמונות, אלו דברה תורה כל עניניה בלשון כוללת ובכוונה אחת לא יכילנו לדעת כל סתרי החכמה והכונה שהתורה כוונה בחכמה אע"פ שלא פירשה, כי דברי תורה יש להם פנימי וחיצון גלוי ונסתר אחת דבר אלהים וגו':

3וכתב הרב רבינו בחיי ז"ל. על פסוק זה וכי ינצו אנשים ז"ל, במדרשו של רשב"י ז"ל ראיתי וכי ינצו אנשים זה מיכאל וגבריאל, פירוש ונגפו אשה הרה זה כנסת ישראל, ויצאו ילדיה בגלות, ענוש יענש סמאל, כאשר ישית עליו בעל האשה, זה הקב"ה, ונתן בפלילים ע"כ. וא"ת למה אמר ונגפו בלשון רבים המסטין הוא סמאל א"כ היל"ל ונגף, וי"ל ששניהם נגפו אחד כיון להציל ואחד כיון להסית. משל למלך שהוציאו קול על אשתו שזנתה שמע המלך ורצה להרוג לאשה ובניה בחושבו כי בני זנונים המה, בא האוהב והבריח לאשה ולבנים עד יעבור זעם, בא המלך ולא מצא בבית לא אשה ולא בנים הוציא כעסו בעצים ובאבנים הרס הבית, אח"כ נודע שהקול שהוציאו על אשתו היה הכל זיוף בא והחזירה לה ולבניה וחזר ובנה הבית יותר טוב מהראשון שנאמר גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון:

4וכתב עוד רבינו בחיי ז"ל. על מה שאמר שבר תחת שבר עין תחת עין כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, א"א שיתקיים זה הפסוק אלא כפי קבלת רבינו ז"ל בדמים ולא בנטילת אבר ממש, לפי שא"א לעשות חבורה כמו אותה שעשה לו חברו באורך ברוחב ובעומק וא"א לצמצם, ואם יעשה פחות או יותר לא קיים כאשר עשה כן יעשה לו, אלא מכאן שאי אפשר ואינו ממש אלא דמים כדמי מה שעשה, וא"ת איך נתקיים הפסוק כאשר עשה כן יעשה לו שזה עשה חבורה וזה נותן דמים, וי"ל שכאשר עשה פירושו כאשר הרע כן יריעו לו, והביא ראיה משמשון שאמר כאשר עשו לי כן עשיתי להם, והרי לא היו מעשיו כמעשיהם הם גזלו אשתו והוא שרף תבואתם, אלא כמו שהרעו לו כן הרע להם ע"כ. עוד י"ל שלא אמר כן יעשה בניקוד פת"ח תחת היו"ד שהוא יעשה אלא יעשה בניקוד צר"י תחת היו"ד, והוא הקב"ה שהוא מודד מדה כנגד מדה ממש מה שא"א לבן אדם לעשות, וכן אמר כן יעשה וכן יתן בו, לא אמר כן יתן אלא ינתן ע"י הקב"ה, והדמים הוא להפיס דעתו משום צערו. עוד יכולין לומר וכי ינצו אנשים רמז על הפריצים של בית שני שהיו מנצין אלו עם אלו עד שהיו סבה שנבקע העיר שהיא אשה הרה, ויצאו ילדיה שהלכו בגולה, והכל ברמז בתורה: