שפתי כהן על התורה, שמות כב:כה

1או יאמר אם חבול תחבול יאמר לאדם אם עשית חבלה בנשמה שלך פעם ושתים שנרשם בה הפגם אם חטא ושנה שנעשית לו כהיתר צריך אתה להשלימה להקב"ה שהוא רעך שנאמר שלמת רעך ולא אמר שלמתו, עד בא השמש יש לך שהות עד ביאת שמשך שהוא יום המיתה, תשיבנו לו תנה לו כמו שנתנה לך, ואם לא תשיבנה כמו שנתנה לך אינה השבה וצריכה גלגול כאז"ל:

2ומה שאמר ויש לרז"ל בפרשה זה ענין נכבד רומז לסוד העבור, אפשר לומר כדאיתא בתיקונים תקון שתיתאה דף י"ח ז"ל ויפן כה וכה וירא כי אין איש, אלא איש לדרכו פנו בעסקין דילהון איש לבצעו מקצהו בבצעא דהאי עלמא לירתא האי עלמא ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע אלא כלהון צווחין בצלותא ביומא דכפורי ככלבים הב הב, הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי כתבנו לחיים, ואינון עזי נפש בכלבים דצווחו לגביה ולית לון בושת אנפין דלא אית מאן דקרא ליה לתיובתא למהדר לגבייהו ואידמיון לכלבים דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ואינון ערב רב דכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, ועוד אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה דאיהו עונת זווגייהו משבת לשבת דאתמר בה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, ולא אית מאן דשאיל מזונא דאיהו שארה דשכנתא דאיהו אימא עילאה דאתמר בה ואל תטוש תורת אמך, כסותה דא כסויא דציצית ועטיפו דילה ותפילין דידא דאתמר ביה תפלה לעני כי יעטוף ועונתה דא ק"ש בעונתה, דאם שלש אלה לא יעשה לה לשכינתא ויצאה חנם אין כסף, לית ליה כסופא מן שכינתא, חציף איהו, ועוד אין כסף לא יהא כסופא לעלמא דאתי, והן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ובגין דא איהו כי היא כסותה לבדה דא גלגול קדמאה, היא שמלתו לעורו דא גלגול תנינא, במה ישכב דא גלגול תליתא, ואלין אינון תלת דתלת כסויין דתלת גוונין דעינא דאינון לבושין רבת עין דאיהו נשמתא ובאילין תלת אתמר שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, ולקבל תלת גוונין אינון יש תלת גווני דשרגא דאתמר בהון וירא אליו ה' בלבת אש מתוך הסנה, וירא דא גוון חד, מתוך הסנה דא גוון תנינא, וירא והנה הסנה הא תלתא, ואינון לקבל תלתא גוונין דעינא, בלבת אש דא בת עין בהו זמנא דיהון נהירין תלת גוונין דעינא דאינון לקבל תלת גוונין דקשת מיד לזכור ברית עולם, ע"כ:

3ותדקדק בלשון הרב שאמר. ויש לרז"ל ענין נכבד רומז לסוד העבור לא אמר לסוד הגלגול, כאז"ל כי העבור הוא לצדיקים לקשט הנשמה שיש לה ג' עולמות והן נשמה רוח ונפש, זהו שאמר היא כסותה כתיב היא כסותה הקב"ה, כסות ה', ולזה כסותה כתיב שהיא חלק אלוה ממעל, ולזה הוא כתיב, הוא שמלתו לעורו, הוא הרוח ולזה הוא כתיב, לערו כתיב להעיר הנפש כמו שאמר בזוהר ז"ל, ת"ח ג' דרגין אדבקו בחדא נפש רוח נשמה ועילא מינייהו נשמה, דאמר ר' יוסי בכלהו בני נשא אית נפש ואית נפש עילאה מנפש, זכה בר נש בהאי נפש מריקין עליה עטרא חד דאקרי רוח הה"ד עד יערה עלינו רוח ממרום, כדין אתער בר נש באתערותא אחרא עילאה לאסתכלא בנימוסי מלכא קדישא, זכה בר נש ביה בההוא רוחא מעטרין ליה בכתרא קדישא עילאה דכליל כולא דאקרי נשמה דאתקרי נשמת אלוה ממעל, ונפשן דצדיקייא משתכחין בהאי עלמא לאגנא על חייא, והאי אקרי נפש ודא לא אסתלק מהאי עלמא לאסתכלא ולאגנא על דרא, והאי הוא דאמרי חבריא דמיתי ידעי בצערא דעלמא, ועונשא דחייביא די בארעא בהאי הוא דכתיב ונכרתה הנפש ההיא מעמיה ומדורא תניינא הוא ג"ע דבארעא ביה עביד קב"ה מדורין עילאין יקירין כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עילאה, והיכלין בתרין גוונין דלית להו חושבנא, ואילנין ועשבין דסלקין ריחא בכל יומא, ובהאי אתר שרי האי דקרי רוח דאינון צדיקיא ומדורא דההוא רוחא ביה שרי וכל רוח ורוח מתלבשא בלבוש יקירא כגוונא דהאי עלמא וכגוונא דעלמא עילאה, מדורא תליתאה הוא מדורא עילאה קדישא דאקרי צרורא דחיי, דתמן מתעדנא ההוא דרגא קדישא דאקרי נשמה, והאי אתדבק לאתענגא בעדונא עילאה, ועליה כתיב אז תתענג על ה' וגו', ותאנא בשעתא דאצטריך עלמא רחמי, ההוא נפש דאשתכח בעלמא לאגנא על עלמא ההוא נפש סליק ואזיל ושאט בעלמא ומודע לרוח ורוח סליק ומודע לנשמה ונשמה להקב"ה, וכדין חס קב"ה כדין נחתא מעילא לתתא נשמה אודע לרוח ורוח אודע לנפש, וכן האדם בצלמו יש ג' עולמות, בראש הוא משכן המוח שהוא נגד הנשמה, והרוח בריאה שממנה תצא הרוח שהיא מרחפת על הלב שלא ישרף מחמימות הכבד, והנפש שוכנת בכבד, וכנגד אלו ג' עולמות, עולם העליון שם משכן הנשמות כמו שאמר ההוא מדורא עילאה דאקרי צרורא דחיי, והרוח הוא ג"ע כמו שאמר ההוא מדורא תנינא בג"ע דבארעא, והנפש משכנה בקבר, אם כן הוא כסותה כתיב שמלתו לערו כמו שאמר עד יערה עלינו רוח ממרום, וגם להעיר לנפש ולעדנה ולהביא לה מהנשמה, במה ישכב היא הנפש שהיא שוכנת בקבר, כמ"ש בזוהר זהו סוד העבור, הא' הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, שצריך להשלים הגוף הוא הנפש שהוא נקרא גוף בערך מה שלמעלה ממנו, כי הוא המקבל המלבוש צריך להשלימו קודם, ואח"כ הרוח שיחול עליו ואח"כ הנשמה סולם מוצב ארצה קודם וראשו מגיע השמימה מלמטה למעלה, זהו גב"ר, ג' שלישי הוא הנפש, ב' שני שהוא הרוח, ר' ראשון שהיא הנשמה, זהו הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר נכללו הנשמה והרוח במלת פעמים, כי הם כלולים זהו סוד העבור, כאז"ל שבאים הצדיקים לכלול זה בזה עד שהגוף יהיה נשמה, ולזה גופן אינו כלה כמו רב אחא בר יאשיה דמעשה דאנהו קפולאי דמסכת שבת. אבל הגלגול כאז"ל הוא לרשעים לתקן המעוות, ומה שאמר ורמזו בלא תחבול ביד אלמנה על לא תקום פעמים צרה, הוא לאמר שאם נחבל ביד אילנא דמותא פעם אחת לא יתמשכן פעם ב', מאחר שנתאלמנה פעם ראשון ובאת ועשה מקצת מצוה אע"פ שלא נתקנה כל צרכה לא תקום פעם אחרת, שלא תבא עוד אולי תבא לתקן ותקלקל הכל, ותמות זכאית ולא, תמות חייבית ותצטרך עוד ללבון, אלא ורב חסד מטה כלפי חסד ולא תקום פעמים צרה שהוא אילנא דמותא, זהו וחנותי את אשר אחון, ושמעתי כי חנון אני, ארז"ל אע"פ שאינו הגון. ואפשר לומר והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני, כדמסיים מאמר הזוהר ז"ל ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי ואזלי חייא ומודעין נפשייהו דצדיקיא ובכן על קברייהו אינון דאחזו לאודעא להו מ"ט דשויין לרעותא דילהון לאדבקא נפשא בנפשא כדין מתערין נפשייהו דצדיקיא ומתכנפין ואזלין ושטין לדמיכי חברון ומודיעין להון צערא דעלמא וכלהו עאלין בההוא פתחא דג"ע ומודעין להון לרוח ואינון רוחין מתעטרין בג"ע מלאכין עילאין ואזלין בינייהו וכלהו מודעין לנשמה ונשמה אודעת להקב"ה, וכלהו בעאן רחמי על חיין וחס קב"ה על עלמא בגינהון, זהו והיה כי יצעק אלי שהם הנשמה, ואמר יצעק ולא אמר תצעק לפי שנכללה ברוח, ושמעתי כי חנון אני, כלומר אם המתים אתערו רחמי אני שאני מקור הרחמים עאכ"ו, ואמר ושמעתי בוא"ו לומר אם הנפש שהיא בקבר שמעה והודיעה לרוח והרוח לנשמה כמו שהן שמעו ואני גם כן, ואמר שמעתי ולא אמר אשמע כמו שאמר על אלמנה ויתום שאמר כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע, לומר שמעת שצעקו שמעתי, אבל כדי שישבר לבם ויחזרו בתשובה, כמו שאמר בגמרא למה הולכים לבית הקברות לומר הרי אנו חשובים כמתים, לפי שאני חנון ואיני חפץ במיתת רשעים, לזה לא נענו מיד עד שהלכו לבית הקברות: