שפתי כהן על התורה, שמות כב:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 22:3
Open in the reader →1מכילתא אם המצא תמצא בידו. ז' גנבים הם, הראש שבגנבים גונב דעת הבריות, והמסרב בחבירו להאריחו ואין בלבו להאריחו, והמרבה בתקרובת ויודע שאינו מקבל, והפותח חביותיו והם מכורות לחנוני, והמעוול במדות, והמשקר במשקולות, והמערב את הגרדן בתלתן והחול בפול והחומץ בשמן אע"פ שאמרו שהשמן אינו מקבל מעל לפיכך מושחים בו מלכים, ולא עוד אלא שמעלים עליו שאם היה יכול לגנוב דעת עליונה גונבה, וכן מצינו באבשלום שגנב ג' לבבות וכו', וכן מצינו באבותינו כשעמדו על הר סיני בקשו לגנוב דעת עליונה שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, כביכול נגנב לב הקב"ה בידם שנאמר מי יתן והיה לבבם זה להם, וא"ת שאין הכל גלוי לפניו ת"ל ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו אע"פ כן והוא רחום יכפר עון, המאמר ארוך במקומו, ובסוף אומר אבל המתגנב אחר חבירו והלך לשנות בד"ת אע"פ שנקרא גנב הרי זה זכה לעצמו, ועליו הוא אומר לא יבוזו לגנב כי יגנוב, לסוף נמצא מתמנה על הצבור ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן, דאין שבעתים אלא דברי תורה שנאמר אמרות ה' אמרות טהורות וגו', כההוא מעשה דחילפא ורבי יוחנן דהוה דחיקא להו מלתא טובא אמרי נזיל ונעביד עסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון, אזלי ויתבי תותי ההיא אשיתא (פירוש כותל) דרעיעתא הוו כרכי רפתא שמעיה ר' יוחנן למלאך דקאמר לחבריה תא נשדייה לאשיתא עלייהו ונקטלינהו שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, א"ל איד שבקינהו דחד מנייהו קיימא ליה שעתא, א"ל רבי יוחנן לאילפא שמע מר מידי א"ל לאו אמר מדאנא שמעי ואיהו לא שמע אנא הוא דקיימא לי שעתא למיזל אמר ר' יוחנן איהדר ואזיל ואקיים בנפשין כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, רבי יוחנן הדר ואילפא לא הדר עד דאתא אילפא מלך ר' יוחנן, כי אתא אילפא אמרו ליה אי יתיב מר וגרים לא הוה מר מליך וגו' כדאיתא בתעניות פרק סדר תעניות, הרי שנתגנב ר' יוחנן ונעשה ראש ישיבה. ופירוש הפסוק אם המצא תמצא בידו אם המציא עצמו לד"ת תמצא בידו, מספיקין בידו ללמוד וללמד, הגנבה גימ' ה"ס, השכינה היא ממציאה לו ללמוד, את כל הון ביתו, ס"ת גימ' תלמודו, משור עד חמור, שיזכה לידע דיני נזיקין ודיני ממונות כמו שאמרו במשנה ר' ישמעאל אומר הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהם: