שפתי כהן על התורה, שמות כג:יד

1שלש רגלים תחוג לי בשנה וגו'. רמז שאם ילכו ברגליהם ילכו ולא ייעפו. למה, שלש רגלים, ב' שלהם שהולכים בהם ואחת שלי עמהם כביכו"ל כדי שילכו ולא ייעפו, והרגל שלי הם מלאכי השרת שילכו עמהם, וכן שלש רגלים תחוג ר"ת שרת, וכן אמר במדרש נאמר כאן רגלים ונאמר להלן תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, אזהרה שלא ילכו אלא ברגליהם, ומאמרו רגל רגלי הרי ג' רגלים. ברגל אמר רגל סתם, ברגלי אמר עמי, כל זה לרמוז למה שאמרתי שרגל סתם הוא רגל שנאמר עליהם ורגליהם רגל ישרה, שמישרים רגליהם כרגל אחת, ואמר תחוג לי לומר שלא תהיה הכונה אלא לי לראות את פני ה', והחג לה' כמו שאמר ועשיתם פסח לה', לא תהיה הכונה לאכול קרבן צלי ומתובל בתבלים כדי שיהיה מתוק לחיך, אלא לה':

2שלש רגלים. כנגד נפש רוח נשמה, וכנגד ג' עולמות, פסח נקרא חג המצות כנגד העולם הזה שכלו קטטות ומריבות, ולזה אמר שבעת ימים תאכל מצות ז' ימים הם ע' ימי האדם. תאכל מצות תרגום מריבה מצותא שעושה מריבה עם היצר, וכן אז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר והוא כנגד הנפש שדירתה בעוה"ז בקבר שהוא בית הנפש, ונקרא פסח פה סח, ששפתותיו דובבות בקבר. שבועות נגד עולם המלאכים, שכל ישראל היו כמלאכים במעמד הר סיני, שבא לכל אחד ואחד מלאך וקשר לו ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, הרי שהיו מוכתרים בהם והיו עם המלאכים עם אחד, ולזה נתנו עשרת דברות בשם אלהים שהוא שם המלאכים שנקראים בני אלהים, ונקרא חג הקציר לפי שהוא קוצר כל רוחות רעות וכל אמונות רעות ע"י עסק התורה שהיא בהבל תורה שהיא כנגד הרוח, ועל זה רמז ואמר בכורי מעשיך שהם מעשה המצות וקיום התורה, אשר תזרע בשדה שהוא זרוע לעוה"ב שהוא נקרא שדה של תפוחים. וחג הסוכות הוא נגד הנשמה שעולה ומסתופפת תחת כסא הכבוד שנאמר בצלו חמדתי וישבתי ונהנית מזיו השכינה, הסכת גימ' סכ"ה הנשמ"ה, שסוכה ורואה ונהנית מאותה ראיה, ועל זה רמז ואמר וחג האסיף שנאסף והולך לבית עולמו, באספך את מעשיך מן השדה, הם המצות ומעשים טובים שעשה בעולם הזה, ואמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך, רמז כאן מה שאמר במדרש על פסוק כרמי שלי לא נטרתי ז"ל מי גרם לי שאני משמרת ב' ימים טובים בסוריא על שלא שמרתי י"ט בא"י כתקנן, סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שניהם ואיני מקבלת אלא על אחד, מהם ע"כ. לזה אמר כאן ז' ימים תאכל מצות כאשר צויתיך אם אתה תעשה המועד כאשר צויתיך כתקנן לא תעשה כי אם ז' ימים ואם לאו תגלו מא"י ותצטרכו לעשות שני ימים דהיינו שמונה ימים שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. אלו הג' פעמים הם ג' מדות ממטה למעלה, חג המצות היא כ"י מצה פרוסה והיא מלאך הגואל, ועליה נאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ואומר אני ה' אשר הוצאתיך, אע"פ שיציאת מצרים היתה ע"י הבינה שנאמר וחמושם נקראת על שם השליח, וחג השבועות הוא התפארת שהיא תורה שבכתב ובו נתנה תורה בששה בסיון כי הוא סוד הוא"ו, חג הסכות הוא חכמה עלאה שהיא חופפת על הכל, והיא רמוזה בב' של בראשית ב' רבתי, ולזה הכשר סוכה בג' דפנות, ומה שאמר ושלישית אפילו טפה לרמוז לעוקץ שמראה בו לאל"ף, ולזה גבהה עשרה טפחים לרמוז ליו"ד וכל אחת נקראת פעם גימ' ק"ץ, כי כל אחת יש לה קץ בפני עצמה, וראיה שאמר יראה כדי לקבל שפע מכל מדה ומדה, ובזה יהיה להם קיום כמו החטה כשאוצרים אותה במקומה יהיה לה קיום, כי עפר המקום שומר התבואה כשמריחה עפר מקומה, ואפילו האנשים, והראיה סבי דבי אתונא בבכורות במעשה דר' יהושע בן חנניא אמר שם אתו אוקמינהו קמי קיסר חזינהו דהוו מעכי, פירוש שפלים, שקל מעפרא ושדא לקמייהו, אקשו לאפי מלכא פירוש העיזו פניהם ודברו קשות למלך כשהריחו ריח עפרו וכו', א"כ לזה יראה כדי לקבל שפע והעמדה וקיום באור פני מלך חיים, וכן שלש פעמים אותיות של שפע מים, מים גימ' מלך, וזהו סוד ראיית ס"ת כי יש בו ס' רבוא אותיות כנגד ששים רבוא נשמות של ישראל, וכל נשמה ונשמה מקבלת שפע והעמדה מאות שהושפעה ממנה, וכנגד אלו הג' מדות אמר פני האדון ה', פני כ"י, האדון ת"ת, ה' חכמה, ולזה אמר אדון ולא אדני, והבן זר מאד: