שפתי כהן על התורה, שמות כד:יד

1ואל הזקנים אמר וגו' מי בעל דברים יגש אליהם, וא"ת ילכו אצל שרי אלפים או שרי מאות, אתיא כמאן דאמר יתרו לאחר מתן תורה בא, ואפילו שנאמר קודם מתן תורה בא אלו הזקנים היו ראשים על כלם כמו שהיתה סנהדרי גדולה, ואמר הנה אהרן וחור להשלימם לע"ב, כי סנהדרי גדולה היו לפניהם שני סופרים כדי שיהיו ע"ב, כי ה' בנקודו עולה ע"ב, וכשיש ע"ב שכינה קדמה ושורה שם, וסימניך הנה אנכי בא בע"ב, ולזה לא היו נדב ואביהוא כי היו ע"ג, ואם יקח אחד מהם יקשה על אחיו לזה לא נמנו עמהם. עוד יש לומר שלא נמנו לפי שהציצו כמו שאמרנו. עוד יש לומר למה לא נמנו עמהם כדאיתא במדרש עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא מלמד שהיה משה ואהרן מהלכין ונדב ואביהוא הולכין אחריהן והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגים שררה על הצבור תחתיהם. רבי יודן בשם רבי איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה, רבי פנחס אמר בלבן הרהרו:

2אמר רבי ברכיה אמר להם הקב"ה אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום, הרבה סייחים מתו ונעשו עורותיהם שטיחין על גבי אמותיהם, ע"כ. לזה לא נמנו עמהם:

3מי בעל דברים. גימ' חשק, מי שחושק בתורה ורוצה לדעת פירושיה וסודותיה, יגש אליהם והם יפרשו לו בכח ע"ב שביניהם. ואמר יגש ולא אמר יבא, כי לפי המתרגם היל"ל יבא, אבל אמר יגש לשמוע טעמי הדבר וסודותם, חשק, ר"ת חל"ם שב"א קמ"ץ, הם נקוד יהו"ה, וסודם תורה, מי שחושק בתורה הוא דבק בשמו יתברך. בעל דברים גימ' נחש, כלומר אחר שקבלו ישראל התורה והקריבו שלמים והם בשלום עמו אחר כך יגש אלהם, גימ' שטף, כבר נשטפו במים שהיא התורה ונהם הנחש למשיח, שהרי פסקה זוהמתו: