שפתי כהן על התורה, שמות כה:ח

1ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. לא אמר משכן אלא מקדש, לומר אם יקדשו עצמן יהיה כל אחד מהם מרכבה לשכינה, זהו ושכנתי בתוכם ממש, לזה אמר ועשו ולא אמר ועשית כי כל אחד רמוז המשכן בגופו, הארון רמוז בלב, והכרובים הם בריאה שהיא מחוטבת ומרחפת על הלב, והשולחן הוא הכבד, והמשכן הוא גוף האדם, והקרשים הם הצלעות, ומזבח העולה הוא האסטומכא, והפרוכת הוא הטרפש שמבדיל בין איברי הנשימה ואיברי האכילה, והמנורה הוא השכל שיש לו ג' קנים שפועל בהם והם העין והאוזן והיד, ג' מצד אחד וג' מצד אחד, גם היד יש לה ג' פרקים יד ימין יד שמאל וכל אחת יש לה ג' פרקים, היינו ג' קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני, ומזבח הקטורת הוא הריח. ויש מי שפירש שהמרה היא המנורה שמאירה לכל הגוף, א"כ בתוכם ממש. ככל אשר אני מראה אותך וגו' וכן תעשו. היל"ל כן תעשו מאי וכן אלא לרמוז למה שאמרנו שיעשו בגופן שיקדשו איבריהם ויעשום משכן ומרכבה לשכינה, ולזה אמר ועשו וכן תעשו ב"פ אחת למשכן ואחת לגופן:

2ובמדרש ועשו לי מקדש, א"ל הב"ה לישראל אתן צאני ואני רועה, אתם צאני שנא' ואתנה צאני צאן מרעיתי, ואני רועה שנאמר רועה ישראל האזינה, עשו דיר לרועה שיבא וידור ביניכם וירעה אתכם, אתם כרם שנאמר כי כרם ה' צבאות בית ישראל, ואני שומר שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל עשו סוכה לשומר שיבא וישמור אתכם, אתם בני ואני אביכם, אתם בני שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם ואני אביכם שנאמר כי הייתי לישראל לאב כבוד לבנים כשהם אצל אביהם וכבוד לאב כשהוא אצל בניו, וכה"א עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם, עשו בית לאב שיבא וישרה ביניכם הה"ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ע"כ. למה ג' משלות דיר סוכה בית, ועוד שאמר אתם בני ואני אביכם והאריך ואמר כבוד לאב כשהוא אצל בניו יאמר כמ"ש בשומר וברועה עשו בית לאב שידור אצל בניו, ועוד למה אמר כבוד לבנים וכבוד לאב, ועוד למה הקדים הבנים לאב שאמר כבוד לבנים ואח"כ אמר וכבוד לאב היה לו להקדים האב, ועוד מה נתחדש לו שחזר ואמר הדא הוא דכתיב ועשו לי מקדש. אלא בעל המאמר הוקשה לו הואיל ואמר ושכנתי יאמר ועשו לי משכן, ועוד שעל המשכן הוא הצווי א"כ יאמר משכן, עוד אומר ועשו בוא"ו כי זה הצווי הוא סמוך למה שאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה זהב וכסף שיעשו מקדש או משכן, לזה אמר בעל המאמר שאין הכוונה כאן בצווי המשכן אלא בצווי שיקדשו עצמן ובמקדש שיבנה ב"ב, ותחילת המחשבה היא סוף המעשה. ואמר משל לצאן וכרם הוא לפי שהוקשה לו עוד מלת ושכנתי בלשון שכינה יאמר ואבא ביניכם או אדור ביניכם או אשב או אשרה כמו שתרגם אונקלוס, עוד הוקשה לו וא"ו של ושכנתי כי היל"ל שאשכון, לזה אמר משל לרועה, הרועה אינו יושב בקבע אלא פעם כאן ופעם כאן והוא רמז על המשכן שהיה הולך במדבר ויסעו ויחנו, לזה לא הזכיר לשון דירה כי הדירה הוא בקבע, אח"כ באו לשילה ועשו מקדש אבל לא היה מקורה ביריעות שעשה משה, נקרא משכן שנאמר ויטוש משכן שילה, ועל שניהם אמר לדור כשרצה לבנות בית ראשון כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן אמר אהל ומשכן, אהל הוא שעשו אותו במדבר ומשכן הוא משכן שילה, ולזה אמר ושכנתי בוא"ו לרמוז לשניהם כי שניהם נקראו משכן, ועל משכן שילה אמר עשו סוכה כי הכרם הוא קבוע, אח"כ בנה שלמה בית והיה שלום בעולם איש תחת גפנו ותחת תאנתו, וכנגדו אמר עשו בית, ואמר כבוד לבנים והקדימם לומר שחרב בשביל הבנים שלא קדשו עצמן, ועיקר הכבוד היה שהבנים יהיו אצל אביהם לא האב אצל הבנים, לזה האריך לומר שבעוונות לא נתיישב הבית, וכבוד לאב רמז לבית שיב"ב, ולזה אמר הה"ד ועשו לי מקדש אינו על צווי המשכן אלא על מקדש שלמה שאם היו מקדשים עצמן ולא חללוהו לא היה נחרב ולזה לא אמר שיעשו לי אלא ועשו ולזה בוא"ו שאחר שיעשו משכן יעשו ג"כ מקדש שהוא סוף המעשה, ולזה הקדימו, לזה אמר בעל המאמר ועשו לי מקדש, שיקדשו עצמן, שכבוד לבנים כשהם אצל אביהם, ושכנתי בתוכם זה על בית המקדש שיב"ב כבוד לאב כשהוא אצל בניו. ולפי שנתחדש לו על העתיד לזה אמר הה"ד ועשו יתיר וא"ו לומר שיעשו ועוד יעשו רמז לבית שבנה שלמה ועל העתיד להבנות, ולזה אמר אח"כ וכן תעשו:

3ובזוהר מתרץ וא"ו דועשו בענין אחר וז"ל, ועשו לי מקדש סתם דכל בתי כנשתא דעלמא מקדש אקרי והא אוקמוה. א"כ לזה אמר ועשו בלשון רבים, וגם וא"ו דועשו לומר שבכל דור ודור יעשו, ובזה נתרץ למה אמר מקדש ולא משכן: