שפתי כהן על התורה, שמות כה:ט

1וראה ועשה בתבניתם. לפי שאמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו, אמר ב"פ תבנית, לזה אמר אחר הארון והשלחן והמנורה שהם כלים הפנימיים אמר בתבניתם אשר אתה מראה, ואחר צווי המשכן אמר והקמות את המשכן אשר הראית בהר, ואחר צווי מזבח העולה שהיה בחוץ אמר כאשר הראה אותך וגו', לפי שכל אחד יש לו כוונה אחרת בעשייתו מה שאין באחר, לכן אמר לשון אחר, אחר צווי הארון והשלחן והמנורה אמר אשר אתה מראה, ואחר המשכן אמר אשר הראית, ואחר מזבח העולה אמר כאשר הראה אותך בהר, כל זה הוא להורות שכל אחד ואחד הראה לו הקב"ה למשה והודיענו מה היא הכונה בכל אחד ואחד, אבל באלו הג' כלים שהם ארון שלחן ומנורה ובפרט הארון שהיה לפני ולפנים והיתה הפרוכת מבדלת בינו, וכל כוונת עשיית המשכן הוא להיות כלים אלו בתוכו והמשכן יגין עליהם, לזה נאמר בהם וראה ועשה בתבניתם, לא כתבניתם בכ"ף הדמיון אלא בתבניתם ממש, כמו שאמר ז"ל כשהראה לו הקב"ה משכן וכלים מאש שחורה ומאש לבנה, אמר לו משה וכי מאין לי אש שחורה אש אדומה אש לבנה אש ירוקה. ועל פי דרכנו נבין למה ד' אשות אש שחורה אש אדומה אש לבנה אש ירוקה, אלא הם רמז לאותיות, שכשם שהודיעו הקב"ה שכשיעשה המשכן והכלים שיעשה אותם ויכוין בהם באותיות ה', וכל אות ואות יש לו כונה, אש לבנה היא היו"ד של שם, ששם הרחמים אע"פ שיש בה דין היא רחמים וקרובה לרחמים יותר. ויש מי שפירש שאש שחורה רומז אליה וסימנך ישת חשך סתרו, והיו"ד היא נקודה סתומה אין לה תוך, לרוב העלמותה ומרוב הבהירות שאין אנו יכולים לדעת מהותה היא חושך בערכנו. אבל רוב המפרשים שאש שחורה היא בכ"י, וסימנך שחורה אני ונאוה, ואש אדומה בה"א ראשונה דדינין מתערין מינה, ואש ירוקה היא בוא"ו שבשם שהוא קו ירוק, ויש אומרים שאש ירוקה היא ביו"ד וסימנך ונטה עליה קו תהו, שהוא דבר המתהה, בין למר ובין למר הד' אשות הם רומזים לד' אותיות שבשם:

2נחזור לעניננו שאמר לו משה מאין לי אלה, האשות, אמר לו אתה בשלך ואני בשלי אם כן בערך שאתה בשלך הוא תבנית שאינו ממש, ובערך בשלי אמר בתבניתם בב' ולא בכ"ף הדמיון, אלא בשלי ממש, ר"ל על פי הכונה באותיות ה':

3ועוד נאמר בשנוי הלשון, התחילת הצווי אמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית, לפי שתמצא פרשת ויקהל אמר ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב לקרבה אל המלאכה לעשות אותה, אח"כ אמר ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן גו', אמר ויעשו בלשון רבים, ובפרטות העשיה אומר בלשון יחיד ויחבר את חמש היריעות, ויעש לולאות, ויעש יריעות עזים, ויעש קרשי נחושת, ויעש את הקרשים, כן עשה לכל קרשי המשכן, וארבעים אדני כסף עשה, ולצלע המשכן עשה, ויעש בריחי, ויעש את הפרוכת, ויעש לה, ויעש מסך, הכל בלשון יחיד, ובתחלת הענין אמר ויעשו בלשון רבים. אלא הם היו עושים הדברים הגשמיים, והוא היה מרכיב עליהם הרוחניים בכונתו, שהם הנשמה להם, לזה אמר ככל אשר אני מראה אותך בפרט, וכן תעשו בשתוף, הם הגשמיים ואתה הרוחניים בכל אחד, וראה ועשה בתבניתם שתראה להם הצורה והם יעשו עשיה, זהו אשר אתה מראה, אתה מראה להם והם יעשו. וכן נאמר בפרשת ויקהל, ויעש בצלאל את הארון, ויעש את השלחן, ויעש את המנורה, ואע"פ שהם יעשו, וראה ועשה אתה ג"כ תעשה את הרוחניים, וגם במזבח אמר נבוב לוחות תעשה, אתה תעשה מזבח רוחני, כאשר הראה אותך כן יעשו הגשמיים, ולפי שאין בעשיית המשכן כ"כ טורח ולא חכמה, לא אמר כמו שאמר בארון בשלחן ובמנורה אשר אתה מראה שאין צורך שתראה להם:

4ובמדרש וראה ועשה. וכי משה עשה המשכן והלא כתיב ויעש בצלאל ואהליאב, אלא משה ללמד ובצלאל למעשה, מכאן אז"ל ליתן שכר למעשה כעושה, שכן מצינו במשה שצוה שיעשה בצלאל למלאכת המשכן והעלה עליו הקב"ה כאילו עשאו שנאמר ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר ע"כ: