שפתי כהן על התורה, שמות כט:מה

1ושכנתי בתוך בני ישראל. אמר לו אילו לא היה תחילת קדושו על ידך, שאתה בשר ודם הייתי שוכן בתוכם לעולם כי על תנאי זה הוצאתים, זהו וידעו כי אני ה' הודיעם שעל זה הוצאתים לשכני בתוכם לעולם, אבל מאחר שעשו את העגל והמשיכו זוהמת הנחש, ושכנתי שהוא מנין שני בתים, בית ראשון ת"י ובית שני ת"ך אשכון ביניהם, ועכ"ז אני ה' אלהיכם, שלא אעזבם:

2עוד אמר ושכנתי. לומר שע"י אהרן תשרה שכינה, אבל כל ז' ימי המלואים לא תשרה שכינה, לפי שלא יש בהן לבוש בגדים, אבל אחר שאקדש את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו, אז ושכנתי בתוך בני ישראל, הודיעו שלא יקשה עליו למה כשיקריב בשבעת ימי המלואים לא תשרה שכינה אלא על ידי אהרן. לזה אמר להם משה לישראל בפ' שמיני, זה הדבר אשר תעשו וירא אליכם כבוד ה', לפי שכל שבעת ימי המלואים ששמש משה לא שרתה שכינה והיו ישראל אומרים כל הטורח טרחנו שתשרה שכינה בינינו, אמר להם זה הדבר וגו', אהרן אחי על ידו תשרה שכינה. ואמר בזוהר כי ז' ימי המלואים הם כז' ימי בראשית, ז"ל רבי יצחק אמר כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אילין ז' ימי בראשית, רבי יהודה אומר אילין ז' ימי המלואים, מלאים ודאי, בגין דההוא זמנא אתבסס עלמא ואתהדר בשלימותא, ולא אתפגים סיהרא בגין חויא בישא דכתיב ביה ונרגן מפריד אלוף. ועשית מזבח מקטר קטורת וגו'. אע"פ שזה הוא מן הכלים הפנימיים והיה ראוי להזכירו עם המנורה והשלחן כדי לחתום במזבח הקטורת שעל ידי הקטרת מתקשר הכל ועל ידה נעצרת המגפה שלא תקטרג על אהרן, ולזה וכפר אהרן על קרנותיו, לזה אחר שנתקרב אהרן צוה על מזבח הקטורת כדי שיגין עליו, ועוד שעיקר הקרבנות כולם הקטורת, ועל זה היתה בבקר ובערב קודם כל הקרבנות ואחר כל הקרבנות בהיטיבו את הנרות, שנאמר שמן שהוא שמן של מנורה וקטורת ישמח לב, לזה נאמר אחר המשכן ואחר כל כליו. וכן במדרש תנחומא ז"ל מה עסקו של מזבח הקטורת כאן כיון שעשו אותו מעשה בקש הקב"ה לכלותם עמד משה ובקש עליהם רחמים, שנאמר ויחל משה את פני ה' אלהיו ונתחבט בקרקע עד שנתרצה לו, שנאמר וינחם ה' וגו', אמר משה רבון העולמים הרי נתרצית מי מודיע לבאי עולם שאתה נתרצית לישראל, א"ל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ויהיו מקריבין לי הקרבנות בתוכו, ואני מקבל מהם, את הכבש אחד בבקר ואת הכבש האחד בין הערבים שני תמידין בכל יום, וא"ת יש לפני אכילה ושתיה, האוכל בשר אבירים וגו' כי לי כל חיתו יער, אלא מכל קרבנותיהם אני איני רוצה אלא הריח וכאלו אכלתי ושתיתי שנאמר את קרבני לחמי, תדע לך שמזבח העולה שהיה לקרבנות היה נתון בחוץ ומזבח הקטורת שהם לריח נתון בפנים, לכך נאמר ועשית מזבח מקטר קטורת. קטרת נוטריקון קדושה טהרה רחמים תקוה, זהו שאמר הכתוב שמן וקטרת ישמח לב וגו', ואמר בשעה שהיה כהן גדול נוטל את הקטורת ביום הכפורים ונכנס לפני ולפנים מה כתיב ונתן את הקטורת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטורת, מהו וכסה לשון מחילה כענין כסית כל חטאתם, כיון שהיה ענן הקטורת מתמר ועולה למעלה ונעשה כאשכול היו יודעים שנתכפרו עונות של ישראל שנאמר אשכול הכופר דודי לי, ואם לא כסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות, ולא ימות, נמצאת אומר שכהן גדול וכל ישראל היו נרתעים בשעה שכהן גדול נכנס לפני לפנים, כיון שהיה יוצא היתה שמחה גדולה בישראל, שנאמר שמן וקטורת ישמח לב, שמן זה כהן גדול שנמשח בשמן, וקטורת אלו ישראל שהיו רואין שענן הקטורת מתמר ועולה אמר הקב"ה מכל הקרבנות שאתה מקריבין אין חביב עלי כקטורת, תדע שכל הקרבנות כולם באים לכפרה על ישראל, כיצד חטאת באה על החטא והאשם ג"כ, והעולה על הרהור הלב, והשלמים הם באים על מצות עשה, אבל הקטורת אינה באה לא על חטא ולא על עון אלא על השמחה, הוי שמן וקטורת ישמח לב, ע"כ:

3גימטריאות לכהן לי. ג' בפ' כנגד ג' כהנים ששמשו בכהונה גדולה כל אחד מ' שנה כמנין ל"י, אלו הם אהרן עלי ושמעון הצדיק:

4מלאתיו רוח חכמה. ר"ת רמ"ח, רמ"ח איבריהם חכמה:

5אפוד. גימ' מלאך, לומר שכשהיה חגור באפוד היה דומה למלאך:

6והם יקחו את הזהב, וה"ם גימ' תורה, מ' סתומה באי"ק בכ"ר ת"ר, לומר שאין מבטלין ת"ת למלאכת המשכן:

7משזר. מש זר, לומר שהזר ימוש ויבדל מהכהונה:

8ששה משמותם על. ר"ת שמע כנגד שש תיבות של שמע, ואת שמות הששה הנותרים, כנגד שש תיבות של ברוך שם:

9שרשרת שר שרת כתיב, שכהן גדול הוא שר וגדול הוא ראוי לשרת, וכן הוא הדין אם כהן גדול רוצה לעבוד ולשרת, אנשי משמר אינם יכולים לעכב עליו:

10נופך ספיר ויהלם. גימ' ירושלים, שעתיד הקב"ה לבנותה בהם, שנאמר הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים, פוך היינו נופך:

11במלואותם. מלו אותם שזכות המילה עולה על כולם:

12את שתי הטבעות. ר"ת אשה, לזה נוהגים לקדש אשה בטבעת:

13פעמוני. גימ' רנ"ו כמנין כנפי החיות, לומר שהכהן כשמשמש בבגדים נחשב כמלאך כדכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת כי מלאך ה' צבאות הוא, ועוד רנ"ו שיום שנבחר אהרן לכהונה רנו הכל שנאמר וירא העם וירונו:

14לשרת בקדש. ר"ת לב, לומר שצריך כוונת הלב:

15לריח. גימ' אברהם, שהקריב בנו יצחק והוא היה הנסיון העשירי, זהו ריח רח י', רח גימ' יצחק, שהיה עשירי לנסיון:

16את הכבש האח"ד, גימ' י"ח, לומר שי"ח ברכות כנגד הקרבנות:

17וצפית אותו זהב טהור את גנו, ס"ת בתורתו, לומר שהעוסק בתורתו של הקב"ה כאילו מקטיר קטורת שהוא המבחר שבקרבנות:

18את הבדים עצי שטים, ס"ת תמים לומר שכל מי שהוא תמים כאילו הוא מזה:

19מדם חטאת הכפורים. ר"ת מחה, שבכל יום הכפורים הקב"ה מוחה עונותיהם של ישראל: