שפתי כהן על התורה, שמות ג:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 3:22
Open in the reader →1ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה. לא נזכר האיש ובפ' בא אל פרעה אמר וישאלו איש מאת רעהו, עוד כאן אמר כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושם לא אמר ושמלות. עוד כאן אמר ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ושם לא אמר. ועוד כאן אמר משכנתה ומגרת ביתה ושם אמר איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה. אלא מה שאמר כאן ושאלה אשה זהו שכר הנשים ולפי שלא היה בהן השעבוד כ"כ נתן להן בזת מצרים שאינה כ"כ, כמו שאז"ל כנפי יונה נחפה בכסף זו ביזת מצרים, דמו אותה לכסף, ואמר נחפה לפי שהוא שכר נשים כמו שאמר ושאלה אשה משכנתה ולא מחוץ, והאשה היא כלואה בבית, ולפי שנלקחה ביזת מצרים בהחבא נאמר עליה נחפה, ואברותיה בירקרק חרוץ זו ביזת הים. זו היתה לאנשים שהם נשתעבדו יותר מן האנשים, א"כ ביזת מצרים היתה מנשים לנשים, לזה אמר ושאלה אשה משכנתה, וביזת הים היתה מאנשים לאנשים לזה אמר איש מאת רעהו, ואע"פ שאמר ג"כ אשה מאת רעותה בא לומר שאם אין לאיש ריע תשאל אשה מאת רעותה, אבל העיקר הוא על האיש שהוא בשכר טורחו כמ"ש, ולפי שקדמו הנשים שנאמר ויבאו האנשים על הנשים הביאו חח ונזם שהוא תכשיטי נשים ולפי שהוא בשכר טרחם ועמלם ולא רצו ליתן בעגל, אבל ערב רב שלא עמלו בו ולא גדלוהו הוקל בעיניהם ומיד ויתפרקו את נזמי הזהב, בנות ישראל לא רצו ליתן אפילו נזמי כסף לפי שטרחו בו, וערב רב נותנים נזמי זהב, א"כ ביזת מצרים היתה לנשים בשכר טרחן, וכן ושאל"ה אש"ה משכנת"ה, גימ' זהו בפרעונ"ן ש"ל נשי"ם בטורח"ן. ואמר ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם, אז"ל שדבור זה נאמר לישראל י"ב חודש קודם יציאתם, ולז"א שישאלו מעתה בלשון שאלה וירגילום בכך ויחזירו להם, וכן יעשו בכל יום או בכל ז' ימים כדי שיהיו מורגלים, כדי שבשעת הנסיעה לא יקשה בעיניהם ויתנו בעין יפה, ולזה אמר ושמתם על בניכם מיד כדי שידעו שאין כוונתכם לברוח בהם אלא לשמוח בבניכם ולראותם מלובשים בפני השכנים שהם דרים עמהם בבית שאין יוצאים לחוץ, אבל האיש יוצא ובא לא יתנו לו מיד, לזה ושאלה אשה, אבל אחר שהורגלו בזה ימצאו חן שאפילו ישאלו האנשים איש מאת רעהו, לא מבעיא מן שכנו כי טוב שכן קרוב וגו', אלא אפילו מרעהו, ואשה מרעותה ולא מבעיא משכנתה תמצאו חן בעיניהן לפי שהורגלו לתת לכם כלי כסף וכלי זהב לא שמלות שמשאם כבד, עתה תרגילום בשמלות ושמתם על בניכם ותחזירום, ולזה אמר ושאלה בלשון שאלה כדי שאח"כ יתנו כלי כסף וכלי זהב שהם קלי המשא וכבדי הערך:
2עוד יכולים לומר למה לא אמר ושמלות, לפי שכשהיא עמה בבית תתן המלבוש כי בפניה לא תתלכלך, כי לא תניחנה לעשות בו שום לכלוך, אבל שלא בפניה לא תשאיל מלבוש שלה כי מפחדת עליהם שלא יתלכלכו, ויותר קל בעיניה לתת תכשיטי זהב מלתת מלבוש, כי המלבוש יתלכלך וכלי כסף וכלי זהב לא יתלכלכו, ולזה אמר וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף, ושמלות לא אמר, אבל בשעת המעשה אמר ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים, לא מן השכנים ולא מרעיהם אלא אפילו משאר העם, כלי כסף ולא מבעיא כלי כסף אלא כלי זהב ג"כ, ולא מבעיא כלי זהב אלא אפילו שמלות שהאשה חסה עליהם יותר מכלי זהב אפילו הכי הקב"ה נתן חנם וישאילום בעל כורחם של ישראל כאמרם ז"ל. ויתכן לומר עוד שאלו התכשיטין אינם נמצאים אלא אצל הנשים ואין מתקשטות בהם אלא הנשים, לזה אמר ושאלה אשה משכנתה: