שפתי כהן על התורה, שמות ג:ז

1ויאמר ה' ראה ראיתי. ב' ראיות, ראיה למה שנגזר עליהם גלות, וראיה למה הם נגאלים קודם הגיע הקץ הגזור שהוא ת' שנה, ואמר ראה כלומר סיבת הגלות ידוע הוא, אבל על מה שאמרת למה הם נגאלים קודם הזמן הגזור, הוא שראיתי את עני עמי וכו' כי ידעתי את מכאוביו, שידעתי שכל המכאובים והענוי והשעבוד שהיה ראוי לבא עליהם בת' שנה כולם באו באלו הר"י שנה שישבו בגלות, א"כ תם הקץ, וזהו כי ידעתי:

2ומצאתי סיוע לדברי מהזוהר פ' תשא (דף קצ"ט א') והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת וכו', אמר ר' יוסי כמה סתימין כל אורחין ושבילין מכל בני גלותא ולא שביק לון פתחון פה, אי הכי להוי כמה הוא בכל דרא ודרא דלא יכלין למסבל גלותא ולא אגרא ויפקון מדינא דאורייתא ויתערבון בשאר עמין, והאריך שם ואמר מאי באחרית הימים דא איהי אמא קדישא ההיא אחרית הימים ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא ואילו יהדרון בתיאובתא אפילו חד ביש להלקות בו לקין, שכן קי"ן גימ' בא"ת ב"ש מטה ע"ה, ונמסר לאדם ואדם מסרו לחנוך וחנוך מסרו לשם ושם לאברהם ואברהם ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב ליוסף וכשמת יוסף נטל כל מה שבביתו ונתן בפלטרין של פרעה ויתרו היה יועץ של פרעה ראה המטה וחמדו ונטעו בגנו ולא היה יכול להקימו עד שבא אשר הוא שלו ונטלו שהוא משה להלקות בו לפרעה, וזהו כי שבעתים יוקם קין שהוא המטה שנמסר לז', ולזה אמר הקב"ה למשה לך אל פרעה שהוא קין שנשכך עשר נשיכות ואתה הכהו כנגדם י' מכות, והוא לקח צאנך והחלב והגיזה והולדות גם אתה קח כספו וזהבו והאבנים טובות והמרגליות שיש לו בביתו ובבתי תסיראות שיש לו שנאמר ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן, ישלם שבעתים לשבעתים שהוא משה, וכל הון ביתו יתן הוא בעצמו, ולא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו אלא הוא בעצמו יתן, שנאמר ונתתי את חן העם בעיני מצרים וישאילום בעל כרחם, אמר לו משה אני מפחד ממנו שקם עלי והרגני, אבל שלח נא ביד תשלח שהוא מלך המשיח, שכן של"ח נ"א בי"ד תשל"ח במ"ק עולה שהו"א מל"ך המשי"ח במ"ק, והוא יכלה הכל שהשלח בידו שהוא החרב שנקרא שלח שנאמר ואם לא ישמעו בשלח יעבורו, וזהו שלח נא ביד תשלח, אמר לו הקב"ה אל תפחד ממנו, מז"ה ביד"ך, גימ' פ"ח, כבר הוא נאחז בפח והוא אסור ומסור בידך, שכן קין שהוא פרעה בא"ת ב"ש מט"ה ע"ה, א"ל השליכהו וכשהשליכו נהפך לנחש, א"ל ראית כשיצא מידך איך חזר לסורו הרע לזה אחוז בו ואל תניחהו, כי בעודו בידך הוא עץ יבש:

3עוד אמר לו הבא ידך בחיקך, כלו' תסיח דעתך ממנו, ויוציאה והנה ידו מצורעת, א"ל ראית איך הוא טמא ומטמא, ולזה היה אות הנחש במדבר להראות למשה שאע"פ שהוא במקום ממשלתו שנאמר מקום נחש שרף ועקרב עכ"ז הוא כפות תחת ידך כמו עץ:

4ובמדרש למה אות ראשון היה נחש, לומר לך מה נחש נושך וממית כך היה פרעה ועמו נושכים וממיתים בני ישראל, ומה הנחש כשהוא נושך חוזר ונעשה כעץ יבש כך פרעה ועמו, וכמו המצורע שהוא חוזר ונטהר כן ישראל נטהרו מטומאת מצרים ע"כ. א"כ אין זולתך לגאול זאת הגאולה שהרגך ולקח בת זוגך ולקחת דמך מידו, והנה תאומך האחת היא בתו שהצילך וחמלה עליך, ותאמ"ר מילד"י העברי"ם ז"ה, בגימ' זה"ו הב"ל שק"ם עלי"ו קי"ן והרג"ו, עם ד' מלות. אע"פ שרחצה מגלולי אביה עכ"ז לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה ולא נשאת לשום אדם ונכנסה בחיים לג"ע, ולקח תאומתו השנית שהיא צפורה, גימ' ל"א נטמא"ה וטהר"ה הי"א עם המלות, כי אתה לא שלטה עליך הקליפה. לזה א"ל ראה נתתיך אלהים לפרעה, כמו שהיתה הכונה בבריאת העולם שיהיה האדם כמו מלאך שנאמר אני אמרתי אלהים אתם ושלטה עליהם הקליפה. ואתה תשברנה ותוציא הפרי מתוכה ויהיו כולם כבני אלהים, כמו שהיתה כוונת הבריאה. וז"ש אל גנת אגוז ירדתי, כמו שהאגוז יש לו ד' קליפות כן שלטו על ישראל ד' קליפות, ולזה א"ל אתה שבר אחת ואני אשבר הג', והם מבכור אדם ועד בכור בהמה עד בכור השבי הרי ג' בכורות, אתה שבר אחת, לפי שפרע"ה הוא העפ"ר בהפוך, והעפר אינו נגבל אלא במים ואתה מן המים א"כ הך את עפר הארץ שהוא פרעה, ועוד שלכך באתה כי מן המים משיתיהו, בגימ' להוצי"א עמ"י מאר"ץ מצרי"ם עם ד' מלות, ולא עוד אלא שהוא מתגאה עליך ששמו יתר על שמך י', שפרעה גימ' שנ"ה, ולכך נדון י"ב חודש והוא יתר על שמך עשר לכך הכהו עשר, ואעלה אותך עליו, ראה נתתיך אלהים לפרעה, ועוד כי שמך עם ג' מלות עולה שליח ולמה עם ג' מלות שהוא שלישי לבטן והוא משבט ג', והוא ואהרן ומרים שנשלמה השליחות, זהו משה עם ג' מלות עולה שליח, א"כ שליחות זו א"א אלא על ידך. ובפרשת בראשית הארכתי בזה ע"ש וחזרתי וכתבתיו כאן כי כאן מקומו ושם בא אגב גררא: