שפתי כהן על התורה, שמות לב:טז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 32:16
Open in the reader →1וכתב הרמב"ן ז"ל והמכתב מכתב אלהים הוא, אם בא לספר בשבח הלוחות היה ראוי לכתבו למעלה סמוך אל ויתן אל משה. אבל הענין כשבא משה לשבר הלוחות רצה הכתוב להזכיר שבחן ומעלתן להודיע שעכ"ז לא נמנע מלשברן בראותו המעשה הרע ע"כ. גם שברן כדי שלא יהיו מעידים עליהם, ושברם לעיניהם כדי שיראו מה חסרו. וכתב רבינו בחיי ז"ל מ"מ יש לתמוה על משה עבד נאמן איך ערב לבו לשבר הלוחות שהם מכתב אלהים, ואם ישראל חטאו ולא היו ראויים אליהם היה לו להחזיר התורה לאכסניא שלה, אילו מלך בשר ודם שולח כתבו חתום ביד עבדו נאמן ביתו לשר או למלך והם לא רצו לקבלו ראוי העבד הנאמן להחזירו אל המלך לא שינהוג בו מנהג בזיון ויקרענו. אבל שבירת הלוחות היה מפני שפרח הכתב כשנתקרב בגבול העגל במקום הטומאה, וידוע כי הכתב בלוחות דוגמת הנפש בגוף ובהסתלק הכתב נשארו גוף בלא נפש וגוף בלא נפש ראוי לקברו, לזה שברם תחת ההר, וראיה שפרח הכתב משאז"ל הזהרו בזקן ששכח למודו מחמת אונסו שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון, ולזה אמר ואתפוש בשני הלוחות ואשברם וגו', שהרי אמר מתחלה ושני לוחות העדות בידו משמע בידו אחת, וכשראה העגל אמר וישלך מידיו, שלא היה יכול לסובלם מרוב כבדותם, וכן החי כשהוא חי אין כבדו כ"כ כמו המת, וכן אמרו ז"ל החי נושא את עצמו, וכן חתיכת ברזל כשיוצאת מן האש והיא מלהטת היא קלה מפני האור שבה שהוא הנפש שבה ונושא אותה, ע"כ:
2ובזוהר והמכתב מכתב אלהים הוא, תנינן י' דברים נבראו ערב שבת וכו'. הכתב והמכתב מאי איריהון דערב שבת הוה אלא ודאי הכי הוא ת"ח בכל עובדא דבראשית לא אתמר שם מלא אלא אלהים בכל מאי דאתברי בכולהון שם אלהים, עד דכולהו עובדא אשתכללו בע"ש מדאשתכללו כל עובדא אקרי ה' אלהים, ואע"ג דבשם אלהים אתברי כולא לא אשתכלל בעשייה כל מה אתברי עד ערב שבת, בההיא שעתא אשתכלל כלא בעשייה דכתיב מלאכתו אשר עשה, מכל מלאכתו אשר עשה, וקיימא במעשה, וע"ד כתיב והלוחות מעשה אלהים המה, כד אשתכלל עלמא בשם אלהים במעשה וקיימא על קיומיה. חרות על הלוחות, הכי אוקמוה חירות ממ"ה חירות משעבוד מלכיות חירות מכולא, הכי הוא ומאי חרות גושפנקא בעלמא דין ובעלמא דאתי דביה הוא חירות בכל מיני חירות ואלמלא לא אתברו כל מאן דאתא לעלמא לא אתא והוו ישראל דיוקנא דמלאכין עילאין דלעילא, וע"ד אכריז קרא והלוחות מעשה אלהים המה מאי המה הפוך מה"ה הוו מתרין סטרין חדא בעובדא וחדא בחירו דלעילא רשים לעילא לנטרא כולא, וע"ד המה מכתב אלהים הוא אשא אוכמא על אשא חוורא מכתב אלהים הוא היינו דכתיב ועבד הלוי הוא. ע"כ: