שפתי כהן על התורה, שמות לב:כו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 32:26
Open in the reader →1מי לה', מילה, שאינו נכר מי שהוא חלק ה' אלא ע"י מילה, ולזה כשאמר משה מי לה' כוונתו היה לומר מי הוא המחזיק מצות מילה ולא בטלה, לפי ששבט לוי קבע מדרש במצרים ולא נשתעבד בשעבוד, אבל שאר ישראל שנשתעבדו בטלו המילה, וזאת היתה סבה שטעו אחר ערב רב שלא היה להם מזכיר, אבל בני לוי היה להם מזכיר שהיא המילה, לזה לא טעו שהיו חתומים בחותם אות ברית קדש, כמו העבד שכל זמן שחותם רבו עליו יודע של מי הוא עבד, מי ליהו"ה, גימ' נ"ו זהו אלהי נ"ו, ולזה תקנו ברכת המילה אל חי חלק נ"ו, לזה אמר משה מי לה' אותיות מילה, והוא חלקו של ה' שהוא ע"י המילה, ויאספו אליו וגו', אמר להם הואיל ואתם נזהרתם במצות המילה והבאתם חרב על ירכיכם, שהיא אותה חרב שחתכתם בה המילה שעליה נאמר ליהושע עשה לך חרבות וגו', לזה שימו איש חרבו והרגו איש וגו', אתם שנמלתם בחרב נצלתם מן החרב הם שלא מלו לא נצילו. לז"א הרגום שאינם חלק אלוה, ולזה אמר איש חרבו על ירכו לומר שע"י החרב שלא מלו לא היה להם מזכיר זכות ונתחייבו הריגה וכו'. ויאמר מי לה' אלי, כלומר מי הוא עמי באמונה, ויאספו אליו כל בני לוי, שנקרא לוי ילוה אישי אלי, דאילו ע"ר גרמו סלוק שכינה, וא"ת למה בני לוי לבד כי היו בישראל כמה וכמה שלא עבדו העגל אפילו בהרהור והיו ע' זקנים למה לא באו, בפרט עם מה שאמר במדרש מי לה' אלי, מאן לא בעי למהוי בר ביתיה דמלכא, אלא אמר משה מי שלא נתן נזם לעגל יבא אצלי, ולא נתנו אלא ערב רב, אלא משה כשירד מן ההר שאמר לו הקב"ה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך ונתן י' דברות, אח"כ אמר ויכתוב משה את, כל דברי ה', ויבן שם מזבח וי"ב מצבה לי"ב שבטי ישראל, עשאן ערבים זה לזה כל שבט לבדו, לזה לא באו שאר השבטים כי אם שבט לוי, שהיו בהם מי שעבדו ויש בהם מי שהרהרו בו, ומכאן למד משה שהכניסם באלה בערבות מואב, לא הכניסם כל שבט לבדו אלא כולם כאחד להיותם כולם ערבים כאחד, ולזה קללות שבמשנה תורה נאמר בלשון יחיד, ואמר כל איש ישראל לומר שכולם חשובים כאחד, ואמר לעברך בברית ה' אלהיך, ולא הכניסם שבט שבט כמו שעשה בתחלה כדי להזהירם יותר. ואמר מי לה', כלומר מי הוא שעמד בערבותו באמונתו של הקב"ה. ולא נמצא כי אם שבט לוי: