שפתי כהן על התורה, שמות לג:ו

1ויתנצלו בני ישראל את עדים וגו'. כתב רבינו חננאל ז"ל על פסוק ויקח משה את דם הברית ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית וגו', הזה הדם עליהם כדי שיכנסו בברית עם הקב"ה בדם, ואות כתם הדם שעל בגדיהם קרא הכתוב עדי, לפי שהיה להם לעדי ולכבוד גדול והיה להם עדות ואות שנכנסו בבריתו של הקב"ה, ועל כן כשחטאו בעגל ועברו על הברית אמר להם הורד עדיך מעליך כלומר שיסירו אותם בגדים שהם עדי להם, זהו שאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים, אותם בגדים שנזרק עליהם דם הברית שהיה בין הקב"ה וביניהם, ולמה כרת הקב"ה עמהם ברית בדם, רמז רמז להם אם אתם מקיימין את התורה מוטב ואם לאו הריני מתיר דמכם לכרת ולמיתה ע"כ. ויהיה לפי זה שאמר להם הקב"ה הורד עדיך שהוא עד עליך שהותר דמך ולכן הורידו, ואדעה שהוא לשון רחמים, כמו שאמרתי, כי כל עוד שהבגדים עליך מלאך המות מקטרג עליך, לזה ויתנצלו בני ישראל את עדים הם העדים שמעידים עליהם שקבלו עליהם בריתו של מקום:

2וכתב רבינו בחיי ז"ל, כי מה שאמר ולא שתו איש עדיו עליו ואח"כ אמר להם הורד עדיך, שמקודם אמר ולא שתו איש עדיו כאלו אמר כל עדיו, לומר כי קודם מעצמן נמנעו שלא שתו כל אחד ואחד עליו כל עדיו אלא מקצת עדיו, אבל עתה שנצטוו מפי ה' שאמר הורד עדיך סלקו כל העדי לגמרי והפשיטוהו מהם. ורבינו סעדיה גאון ז"ל פירש הורד עדיך על התמדת הסרת העדי שהסירו הם שנאמר ולא שתו איש עדיו וגו', אמר להם שיתמידו. ורבינו בחיי ז"ל והגאון הוקשה להם שאחר שאמר ולא שתו, כיצד יאמר הורד עדיך כבר הורד. ולפי מה שפירשתי לא יש קושיא, שמה שאמר ולא שתו הוא לערב רב, והורד עדיך הוא לבני ישראל:

3ולפי המדרש העדי הוא שם המפורש, ז"ל רבי שמעון אמר כלי זיין נתן להם שהיה שהם הגדול חקוק בו וכל הימים שהיה בידם לא היה מלאך המות יכול לשלוט בהם, שנאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ, א"ר פנחס הכהן בר חמא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר הקב"ה אם יבא מלאך המות ויאמר למה נבראתי אני אומר לו אם בראתיך על העכו"ם בראתיך לא על בני למה שעשיתי אותם אלהים שנאמר אני אמרתי אלהים אתם וגו', ובמדרש איכה תנא רשב"י כלי זיין היה להם לישראל בסיני והיה שם המפורש חקוק עליו וכשחטאו נוטל מהם הה"ד ויתנצלו ב"י וגו', כיצד נוטל מהם ר"א ורבנן רבי איבו אמר מאליו היה נקלף ורבנן אמרי המלאך היה יורד ומקלפו. וכן בשמות רבה ז"ל ר' אלעזר בן ערך אמר כשירד הקב"ה על הר סיני ליתן תורה לישראל ירדו עמו ס' רבוא של מלאכי השרת כנגד ס' רבוא של ישראל ועטרו לישראל כתר של שם המפורש וכשהיו לובשים אותו השם היו טובים לפני הקב"ה כמלאכי השרת וכיון שעשו אותו מעשה אמר להם הקב"ה הורד עדיך מעליך, באותה לילה ירדו ס' רבוא של מלאכי השרת וכל אחד לקח מה שנתן להם ונמצאו ערומים שלא מרצונם, שנאמר ויתנצלו, וינצלו אין כתיב אלא ויתנצלו. לכל המדרשים הם נטלוהו או נקלף מאליו, א"כ למה אמר הורד עדיך והם לא הורידוהו אלא נוטל מהם בעל כרחם הוא דמשמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי, לזה אמר הורד כלומר במעשים שעשית כאלו אמרת טול מה שנתת לי, אמר במדרש שכולם עתיד הקב"ה להחזירם לישראל שנאמר כי כולם כעדי תלבשים וגו', ואומר לכן ידע עמי שמי: