שפתי כהן על התורה, שמות לג:ז

1ומשה יקח את האהל, ארז"ל במדרש שמה שאבדו ישראל לקחו משה שנאמר ויתנצלו בני ישראל וסמיך ליה ומשה יקח את האהל, ומכאן זכה לקרון פנים, וזהו ישמח משה במתנת חלקו, כי משה מתחלה כשקבל התורה נתן לו אלף אורות סוד אדם שת אנוש א' רבתי, וכשחטאו בעגל נטלו ממנו האלף אורות ונשאר לו חלק א' א' זעירא דויקרא, וזהו פירוש ישמח משה במתנת חלקו כי משה ישמח במתנת חלקו, כי ביום שבת נותנין למשה במתנה אותה החלקים שנטלו ממנו והוא שמח בהם, ופשיטא שישמח בהם, אלא לומר לך שאינו רוצה להשאר באותם הכתרים שלקח מישראל, כמו שאמר המדרש דכתיב ויתנצלו וסמיך ליה ומשה יקח אלא כיון שנתנו לו חלקו הוא שמח בו ומחזיר לישראל מה שלקח מהם ואינו אומר אני לא חטאתי והם חטאו אקח את שלי ואת שלהם שזכיתי בו, אלא מחזיר להם הפקדון, וזהו כי עבד נאמן קראת לו, ומפרש ואזיל מה הוא מתנת חלקו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו ונאבד ברדתו מן ההר ונטל ממנו כליל התפארת, וכמו שהוא מקבל האלף חלקים אורות שהיו לו כן מחזיר לישראל כתריהם בכל ערב שבת וזהו תוספת שבת, כן מצאתי כתוב בשם מוהר"ר יצחק אשכנזי זלה"ה. ולפי שפירשתי ומשה יקח את האהל כי פחד על עצמו ועל האהל שלא יבא שום רעה עליהם וילכד בעונם, כמו שנאמר בתורה סורו נא מעל אהלי וגו', ואומר הרומו מתוך העדה, וכן אמר כאן ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, למה הרחק מן המחנה לא אמר רחוק אלא הרחק כאומרם הרחק מן הכיעור, ויבא עם זה ג"כ מה שארז"ל מנודה לרב מנודה לתלמיד מאומרו הרחק:

2והרמב"ן ז"ל כתב שנטה האהל חוץ למחנה כדי שתשרה שם השכינה ותדבר עמו, כי במחנה לא תשרה שכינה, ולפיכך וקרא לו אהל מועד וגו', שקרא לשכינה שתשרה שם:

3עוד יכולין לומר וקרא לו אהל מועד. שהכריז במחנה ישראל ואמר שלא יחשבו שהוא מובדל מהם כדי שלא יבוא אליו שום אדם, לזה הכריז וקרא אהל מועד אהל בית הועד כל מי שירצה לבא יבא זהו כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד, יצא מן המחנה ויבא אל אהל מועד אשר מחוץ, כלומר אע"פ שהוא מחוץ למחנה לא להבדל מהם יצאתי חוץ אלא כדי שתשרה שכינה, או יאמר אשר מחוץ למחנה שאמר להם לא להבדל מכם יצאתי אלא לתת לכם שכר פסיעות:

4ובזוהר אמר טעם אחר בגין דחמא משה דהא כדין ישלוט חויא בישא מה דלא הוה מקדמת דנא, הכוונה היה לומר שכיון שנטל מהם העדי שהיו בני חורין ממלאך המות וכעת שלט מה"מ עליהון ויבא מזה כביכול גריעות אצל המקום, לזה ומשה יקח את האהל. עוד שלא יכול מה"מ לפעול והאהל שם, וכבר נתן רשות ונאמר לא תחסום שור בדישו, לזה ומשה יקח את האהל, ומשלים המאמר וקרא לו אהל מועד וכי לא בקדמיתא הוה אוהל מועד, אלא בקדמיתא אהל סתם השתא אהל מועד, מאי מועד ר' אלעזר אמר לטב מה מועד איהו יום חדוש לסיהרא דאתוספת ביה קדושא ולא שלטה ביה פגימות, אוף הכא קרי ליה בשמא דא לאחזאה דהא אתרחיק מבינייהו ולא אתפגים וע"ד קרי ליה אהל מועד, ור"א אמר לביש דהא בקדמיתא הוה אהל סתם כד"א אהל בל יצמי בל יסע יתדותיו לנצח והשתא אוהל מועד. בקדמיתא למיהב חיין אריכין לעלמין דלא שלטא בהון מותא,, מכאן ולהלאה אהל מועד כד"א בית מועד לכל חי, השתא אתיהיב ביה זמנא וחיין קצובין לעלמא, בקדמיתא לא אתפגים והשתא אתפגים, בקדמיתא חברוותא וזווגא לסיהרא בשמשא דלא יעדי והשתא אהל מועד זווגא דילהון מזמן לזמן, ובגין כך וקרא לו אהל מועד מה דלא הוה קודם. הרי יש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו לגנאי: