שפתי כהן על התורה, שמות לד:א

1ויאמר ה' אל משה פסל לך. א"ל הקב"ה למשה משה אתה אומר הודיעני נא את דרכיך, הראני נא את כבודך, כדי שתדע ותתפלל עליהם, הם פסלו לך שאמרו קום עשה לנו אלהים, ואמרו כי זה משה האיש, דרך בזיון, ואע"פ שהם פסלוך אני נותן ע"י התורה, כי א"א לעולם לעמוד בלא תורה וכשאתן לך התורה כאילו נתתיה לכל ישראל, כי אתה כלל כל ישראל כמ"ש פ' יתרו, משה רבינו עם ח' אותיות גימ' כלל ישראל, וכמו שאמר בזוהר פ' בראשית מאי מדר דר משה, דאתמר ביה דור הולך ודור בא והא אוקמוה דלית דור פחות מס' רבוא, דא משה דאתמר ביה אתתא חדא ילדה במצרים ס' רבוא בכרס אחד ע"כ. ולזה נקרא דר שהוא דר עמהם בכל דור ודור. ומנהיגם, וכשאני נותנה לך כאלו נתתיה לכל ישראל, א"כ לזה פסל לך שני לחות אבנים, לך בפרט, ולזה והיה נכון וגו' ואיש לא יעלה עמך, כי לך לבדך ואתה מנהיגם בכל דור ודור, לפי שעתידין לעשות כמה מיני ע"א, כמו שהיה בימי השופטים ואם אתננה להם פעם שנית יהיה עליהם ב' עדים ולא ישאר מהם שריד ופליט, לזה לך ולא להם:

2ובמדרש פסל לך. זש"ה ברכת ה' היא תעשיר זו ברכת משה שאמר לו הקב"ה פסל לך הפסילת שלך, הראהו הקב"ה מחצב של סנפרינון בתוך אהלו, וא"ל הפסולת יהא שלך ומשם נתעשר משה, מכאן אתה למד שכל העוסק בתורה פרנסתו מן התורה ע"כ. ויש לשאול ומה יעשה משה בעושר ולמי הניח העושר, ולא נזכר עושרו כלל, באברהם נאמר ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, וביצחק נאמר הולך וגדל וביעקב נאמר ויפרוץ האיש מאד ויהי לו וגו', אבל עושרו של משה לא נזכר, אלא כוונת רז"ל באמרם הפסולת שלך לומר שהכל אצלו פסולת בערך התורה שידע סודה ומתיקותיה ואפילו המרגליות כמו הסנפרינון אצלו פסולת, לפי שידע ערכה וידע שיקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, ומשם נתעשר משה שלקח לחלקו ונקראת על שמו שנאמר זכרו תורת משה עבדי, וזהו העושר האמתי:

3עוד פסל לך. לפי שאמר כשירד ללמד זכות על ישראל שהתורה לו נתנה שנאמרה בלשון יחיד, כמו שאמרו חז"ל במדרש אמר לו הקב"ה הואיל ואמרת שהתורה לך נתנה והתורה כתיב בה לא תעשוק את רעך ולא תגזול, שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, ובפ' משפטים כתיב בלשון יחיד כי תקנה עבד עברי, אם כסף תלוה, וכן כן תעשה לשורך, אם חבול תחבול, כי תשה ברעך, ראשית דגנך וראשית גז צאנך וגו', כי תקצור קצירך, כי תבצור כרמך, כי תחבוט זיתך, לא יהיה בכיסך, וכל זה לא ימצא אלא במי שיש עושר ונושא ונותן ויש לו עסק עם הבריות, א"כ צריך שיהיה לו עושר כדי שישא ויתן עם הבריות, וכדי שתצדק בדבריך שאמרתי שהתורה לך נתנה אם כן הפסולת שלך. ומשם נתעשר, בא לומר כי המצות הן קלות בעיני האדם, ומשם נתעשר משה כלומר שעלה להשגה גדולה כי הוא העושר האמתי, ואין צריך לומר באותם המצות שהן עיקר התורה וסוד האמונה, כי לפי הפשט שאמר כי משם נתעשר משה לפי שאין הנבואה שורה אלא על עשיר גבור וחכם יקשה על זה כי זה היה בלוחות שניות וכי עד עתה לא שרתה נבואה עליו. ונוכל לתרץ כי קודם המרגלים היה הדבור למשה פנים בפנים לפנים ממדרגת הנבואה, אבל אחר המרגלים היה הדבור אליו כשאר הנביאים, לזה צריך שיהיה לו תנאי כשאר נביאים, על דרך פירש"י ז"ל על פסוק ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי, אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר וידבר אלא ויאמר ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל במדבר כנזופים לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל: