שפתי כהן על התורה, שמות לד:יט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 34:19
Open in the reader →1כל פטר רחם לי וגו', בא לומר שהבכור הוא קודש, כמ"ש אך בכור אשר יבוכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו לה' הוא, ואומר כל הבכור אשר יולד בבקרך הזכר תקדיש אז"ל תקדיש כדי שתקבל שכר, א"כ אמר פטר רחם לי הוא ואינך צריך להקדישו ואם הקדשתו לא ילדו מכאן ולהלאה אלא נקבות, לפי שבמין הבהמות החביב הם הנקבות מה שאין כן במין האדם שהזכר הוא החביב וכשאשתו הרה אומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, אמנם במין הבהמות הנקבות הוא החביב כדי שירבה המין כי זכר אחד מספיק לכמה נקבות לעדר אחד, א"כ זהו אומרו אם אתה מקדיש הבכור, אשר יולד הזכר לא יבא לך זכר אלא הוא, ואם לאו הפטר לי הוא שאיני צריך שאתה תקדישנו וכל מקנך תזכר שילדו כולם זכרים, ואתה תהיה סבה:
2עוד וכל מקנך תזכר, לפי שאמר כל פטר רחם לי הוא יכול שאפילו עשו שהיה פטר רחם שהוא אהוב לפניו ת"ל וכל מקנך תזכר, שתזכור הקנין שקנה יעקב ממנו הבכורה ונתנה לשור שהוא יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו ושה אלו ישראל שנאמר שה פזורה ישראל שנקראו בכור שנאמר בני בכורי ישראל, זהו פטר שור ושה לומר שנפטר מהבכורה ונתן לשור ושה: