שפתי כהן על התורה, שמות לה:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 35:4
Open in the reader →1ויאמר משה אל כל עדת וגו'. יש קושיות הרבה בזה הפסוק, אמר לאמר לאמר ב"פ למה, ועוד אל כל עדת בני ישראל מיותר, שכבר אמר ויקהל משה את כל עדת וגו', א"כ היל"ל ויאמר משה אליהם, ועוד מהו זה הדבר לאמר, למה אמירה ודבור, אלא אמר משה לישראל הקב"ה רוצה שתעשו נדבה קודם שתביאוה, למה לתת לכם שכר על כל דבור ודבור ועל כל אמירה ואמירה. בני ישראל לאמר, כשישראל אומרים לחזן אמירה וכשהחזן מברך זהו דבור, יש לכם שכר על אמירה ועל דבור, ואם שמעו אחרים והתנדבו גם הם ואמרו יש להם שכר על אמירתן, זהו אשר צוה ה' לאמר, אם בסבתם אמרו אחרים לאחרים ואחרים לאחרים יש להם שכר על כל האמירות, ולא על האמירות לבד אלא אפילו על ההרהור, שכן זה הדבר אשר צוה ס"ת הרהור. עוד אמר אל כל עדת בני ישראל לאמר, לומר שבני ישראל לבד יש להם שכר על האמירה משא"כ בעכו"ם, שאין להם שכר אלא על המעשה אם עשו לשמה. או נאמר אשר צוה ה' לאמר, לומר האמירה לא תהיה אלא לשמה בשביל השי"ת לא כדי להתגאות ולהתראות, עוד לאמר קחו מאתכם, לומר שמיד אחר האמירה תהיה המעשה שהיא הקיחה שלא יארע שום עכוב ונמצא עובר על לא תאחר לשלמו שפנקסו נבקרת. אמר מאתכם מספרו ת"ק ואחד, אמר הקב"ה אם אתם עושים הנדבה לשמי אע"פ שהעולם שהוא מהלך ת"ק שנה וכל מה שבתוכו הוא שלי שנאמר לי הכסף ולי הזהב מעלה אני עליכם כביכול כאילו הבאתם אותו מחוץ לעולמי אלא מאתכם, לזה יתר א. קחו מאתכם, ר"ת וס"ת מקום, לומר אע"פ שהוא מקומו של עולם כי לזה נקרא מקום, עכ"ז מעלה אני עליכם כאילו הבאתם אותו מחוץ לעולמי. עוד קחו מאתכם לא אמר מעמכם או משלכם או מכם, כמו שנאמר בקרבנות אדם כי יקריב מכם קרבן, אלא מאתכם, אמר הקב"ה לא תעלה על דעתכם לומר בשלמא ביזת הים בא לידינו בהיתר לפי שבאה אחר היאוש שמתו כולם, אבל מה שלקחנו במצרים בשאלה לקחנו וברחנו ולא באה לידינו בהיתר והקב"ה שונא גזל בעולה, לכך אמר מאתכם, כל מה שאתכם מכסף וזהב ונחשת ועורות כו' הכל בהתר בא לכם, לפי שאני נדרתי לאבותיכם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והכסף והזהב הוא לי ואני המצאתי אותו למצרים ע"י שהבאתי רעב בכל הארצות עד שכל כסף וזהב שבעולם הביאוהו למצרים כדי שיהיה מצוי ומזומן לכם, ואני נתתיו לכם חלף עבודתכם, א"כ כל מה שמצוי אתכם הוא שלכם, לזה אמר וכל אשר נמצא אתו הביאו, לא אמר וכל אשר אתו אלא אמר נמצא אתו, כלומר שהוא כמו המציאה שהיא מותרת. וכן קחו מאתכם בגי' הבא בהתר, וכן רמז שלא יביא האדם נדבה מן האסור אלא מן המותר:
2עוד נאמר שאמר אשר נמצא אתו, שלא הוקשה להם בהבאת כל כך נדבה לפי שלא עמלו בו ולא גדלו ובא להם כמו המציאה והביאוהו בנדבת לבם ובשמחה, ולכך אמר מאתכם שהוא טפל בעיניכם, אבל בקרבנות אמר מכם שהוא שלהם, שלא לקחו מבהמות המצרים אפילו אחת לפי שהם נעבדים וע"ז אסורה היא בהנאה, ולא אמרו לפרעה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות אלא לפי שאמר להם רק צאנכם ובקרכם יוצג, ולזה נאמר בהם מכם, שעמלו בהן והן חביבין עליהם כגופן: