שפתי כהן על התורה, שמות לח:כ

1וכל היתדות למשכן ולחצר סביב נחושת, בא לומר אע"פ שדרך היתדות לעשותם מברזל אך הברזל הוא שנאוי לפני המקום שהוא זיונו של עשו והוא כלי מלחמתו ומתגאה בו ונאמר ואת עשו שנאתי, את לרבות כלי זיונו שהוא חרבו, כמ"ש על פסוק ותקח צפורה צור ולא סכין ע"ש, לזה בא לומר דלא מבעיא היתדות של המשכן אלא אפילו של החצר היו נחושת:

2גימטריאות תנופת זהב לה', תנ"ו פ"ת לעניים ונחשב לכם כאלו נתתם זהב לה':

3אשר נמצא אתו עצי שטים, ס"ת ראוי"ם, כלומר ראוים לתת לנדבה:

4בידיה טוו ויביאו מטוה, ר"ת למפרע מוטב שהביאו מהמוטב:

5לב בידיה טוו. ר"ת למפרע טבל, שהיו טובלות לעשות בטהרה ולא בטומאה, וכן בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת, ר"ת בטומאה, ר"ל טבלו מפני הטומאה:

6שמן למאור בשמים. אם אתה נותן שמן להאיר, בשמים כלומר יושב בשמים יאיר נשמתך שנאמר נר ה' נשמת אדם:

7למאור. למה אור וכי הקב"ה צריך אור:

8לעשות. לעשת כתיב לומר שהם לא עשו אלא בסייעתא דשמיא:

9אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה, לומר לפי שעשו עצמן כבהמה זכו להיות חכמים ונבונים, וכה"א אדם ובהמה וכו':

10נדבה בבקר בבקר. כל המביא נדבה בעולם הזה זוכה להביאה לעולם הבא שנקרא בקר שנאמר נפשי לה' משומרים לבקר:

11איש איש ממלאכתו. הקב"ה שנקרא איש סייע במלאכה:

12והותר. אותיות תורה שהיו עוסקים בתורה תחילה והנותר מהיום היו עוסקים במלאכת המשכן, מכאן שאין מבטלין ת"ת אפילו לבנין בה"מ:

13ופניהם איש אל אחיו, ס"ת שלום, רמז על המלאכים שנאמר עושה שלום במרומיו:

14כרכבו. גימ' רמ"ח כנגד איבריו של אדם שהמזבח מכפר עליהם:

15במראות הצובאות. לפי שעל הכיור היה מצוייר עליו מעשה מרכבה ולזה נקרא כיור לשון ציור וכיור: