שפתי כהן על התורה, שמות לט:לג

1ויביאו את המשכן אל משה, היל"ל ויביאו את כל הכלים אל משה, כי המשכן נקרא אחר שהוא שלם בהקמתו נקרא משכן, אבל כאן כל אחד הביא מה שעשה כמו שמונה והולך קרשיו קרסיו בריחיו עמודיו וגו' את הארון ואת השלחן את המנורה ואת מזבח העולה את מזבח הנחושת את קלעי החצר את בגדי השרד, א"כ כלים הביאו לא משכן, ועוד למה הביאו למשה יתקבצו כל העדה ומשה עמהם ויקימוהו. זה יובן ממה שאמרו במדרש תנחומא ז"ל, כיון שנגמרה מלאכת המשכן היו יושבים ומצפים אימתי תבא שכינה ותשרה בו, והיו מצטערים הכל מפני מה לא שרתה שכינה עליו, מה עשו הלכו להם אצל כל חכמי לב ואמרו להם ומה אתם יושבים העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בו בינותינו, היו מבקשים להעמידו ולא היו יכולין וכשהם חושבים להעמידו הוא נופל, מיד הלכו אצל בצלאל ואהליאב אמר להם בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו שמא ע"י ראוי לעמוד, מיד התחילו להעמידו ולא יכלו התחילו משיחים ומרננים ואומרים ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא כל ממוננו במשכן והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושוכן בתוך יריעות עזים. ולמה לא היו יכולין להעמידו אלא שהיה משה מצר על שלא נשתתף עמהם במלאכת המשכן, הנדבה נתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית ע"י בצלאל ואהליאב, ולפי שהיה משה מצר העלים הקב"ה מהם ולא היו יכולין להעמידו, נכנסו כלם אצל משה ואמרו לו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתנו הכל והרי כל המלאכה לפניך שמא חסרנו שום דבר או יתרנו על כל מה שאמרת לנו ראה הכל לפניך, והיו מראין לו כל דבר ודבר שנאמר ויביאו את המשכן אל משה את אהלו ואת מכסהו קרסיו קרשיו בריחיו וגו' את הארון וגו את השלחן וגו', וכן כל דבר ודבר אמרו לו כך וכך אמרת לנו לעשות, ועל כל דבר אומר להם הן, אמרו לו ואם כן למה אינו עומד והיה משה מצר על דבר זה שמא לא יעמוד גם כן על יד משה, אמר לו הקב"ה לפי שאתה מצר שלא היה לך חלק ועשייה במשכן ובמלאכתו לזה לא יכלו להעמידו, בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד, ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך, שנאמר ויקם משה את המשכן, אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו א"ל עסוק בידך ואתה נראה כמעמידו והוא עומד מאליו, ואני כותב עליך שאתה מעמידו שנאמר ויקם משה את המשכן כו' ע"כ. וכפי מה שפירשנו שהיה נותן בו הנשמה בבחינת האצילות, לזה קם על ידו, ולפי שאותה נשמה ואותה חיות שהיה נותן בה היה על ידי השמות לזה אמר לו הקב"ה אתה עסוק בידיך ואתה מראה בו וגו' והוא עומד מאליו:

2ובזוהר ויביאו את המשכן אל משה, אמאי, בגין דההיא שעתא זווגא דמשה לאזדווגא ועל דא ויביאו את המשכן אל משה כמה דאייתי כלה לגבי חתן בגין דהא בקדמיתא איצטריך לאעלאה כלה לגבי חתן כד"א את בתי נתתי לאיש הזה לאשה ולבתר איהו ייתי לגבה דכתיב ויבא אליה, וכתיב ויבא משה אל אהל העדות, והכא אמאי כתיב ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו, בגין דהוא אתתקן בה היך אתתא דאתתקנת ואתקשטת לגבי בעלה, ובההיא שעתא דאיהי מתקשטא לא אתחזי לבעלה למיעל לגבה, וע"ד ולא יכול משה:

3עוד בזוהר ויביאו את המשכן אל משה דאיהו מריה דביתא לאחזאה בתיקונא דביתא וליה איצטריך למחזי תיקונתא וזין דילה ולא אתיהיבו לאחרא לאסתכלא ולמחזי בה באינון סתרין ובאינון רזין דילה בר משה בלחודוי, ועל דא ויביאו את המשכן אל משה את אהלו ואת כל כליו וגו' וכד איתיאו ליה למשה כלא איתיאו ליה בשייפין ידיעאן כל חד וחד לאתקנא שייפא בשייפא לאעלא דא בדא, וכד הוו בעאן לאתקנא דא בדא ולאעלא דא בדא לא הוה סליק בידייהו, כיון דיהבו ליה למשה מיד כלא אסתליק בידיה וכל שייפא ושייפא הוה אסתליק ועאל בדוכתיה, הה"ד ויקם משה את המשכן וכתיב הוקם המשכן, ע"כ: