שפתי כהן על התורה, בראשית טו:יג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 15:13
Open in the reader →1ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וכו'. טעם הגלות של מצרים הוא כמו שאומר בהגדה בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. הכוונה לומר מאחר שמתחלה היו אבותינו עובדי ע"ז אנו שבאנו מגזעם הוצרכנו להסיר אותם הסיגים מכור הברזל ממצרים, ולא הודיעו שיהיה הגלות במצרים שלא יקשה עליו לומר שמשעבד בניו תחת יד בני ארור שהוא כנען תחת עבד כי ימלוך, וכוונת הקב"ה שיהיו במצרים פירשתיה בפרשת שמות ע"ש. ובשרו שלא יתחיל הגלות עד סוף ד' דורות שהם אברהם יצחק ויעקב ובניו, וכן כתיב וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ואחר כך ויעבידו מצרים וכו', וגם כי לא שלם עון האמורי וכו', אגב חדא תרתי גם כן הודיעו, באומרו כי גר יהיה זרעך לומר כי כמו שנתקדש שמי על ידך כן יתקדש שמי על ידי זרעך, לפי שיציאת מצרים שמעוה כל האומות שנאמר שמעו עמים ירגזון וכו', וגם יתרו אמר וישמע יתרו וכו' כי הוציא ה' את ישראל ממצרים, וגם רחב אמרה שמענו כי הוביש ה' וכו' בצאתכם ממצרים, אין עבד יוצא ממצרים ויצאו ישראל שהם ששים רבוא, וג"כ כדי שיקבלו התורה שאל"כ לא יקבלוה אבל אחר שאוציאם ואקנה אותם עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ויקבלוה על כרחם, ולזה בהרבה מצות נזכר בהם יציאת מצרים לומר שהם מחוייבין לעשות, וכן במעמד הר סיני נאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים כדי שיהיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים, ואגב חדא תרתי. ואמר ואחרי כן יצאו, ולא הודיעו הכנסתם לארץ רמז לו שימותו במדבר, ולא גילה לו כדי שלא יתרעם כמו שגילה לו ענין סדום, ואמר יהיה זרעך לומר שיהיה להם הויה וקיום והשארות בעולם וידעו הכל שהם זרעך שהפרי דומה לאילן וידעו כי זרע ברוכי ה' המה, ברוכי ה' הם אברהם יצחק ויעקב שברכם ה', לאברהם אמר כי ברך אברכך וכו', ליצחק נאמר גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך, וליעקב במראה הסולם נאמר והיה זרעך וכו' ונברכו בך, וג"כ וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אותו, וישראל זרעם של ברוכי ה':
2באר"ץ ל"א לה"ם. גימ' זו מצרימה ע"ה, ואמר לא לא להם שלא תהיה להם לעולם שנא' לא תוסיפו לראותה עוד, ונאמר ולא ישיב את העם מצרימה, ונאמר עוד וה' אמר לכם לא תוסיפו לשוב בדרך הזה עוד, אומר כאן בארץ לא להם שאין להם רשות לדור בה והדר בה עובר בג' לאוין וזהו בארץ לא, שעובר בלאו, ולפי שנאמר לו לזרעך נתתי את הארץ מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, לזה אמר לו חוץ ממצרים שאע"פ שהיא נכנסת בתוך התחום על זה התנאי שלא יהיה להם בה שום דירה, א"כ אע"פ שיכבשו כל העולם במצרים לא ידורו בה לעולם אפי' לעתיד שכן אמר לא תוסיפו לראותה עוד עד עולם. **(ועי' רמב"ם ה' מלכים פ"ה ה"ח.)** ואמר וענו אותם ת' שנה, כאן רמז לו שישתעבדו כמו שיעור ת' שנה, כי לא אמר ועבדום בארבע מאות שנה אלא ת' שנה שיעור ת' כמו שאני עתיד לכתוב על פ' כי ידעתי את מכאוביו, שבא להם כ"כ כאב באלו רד"ו שנים כשיעור ת' שנה: