שפתי כהן על התורה, בראשית יז:ה

1ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם א"ל אתה לקחת ה' של הגר לכך יצא ישמעאל, אני נותן לך ה' משמי כדי שיצא יצחק צדיק וקדוש, צדיק עם ד' אותיות יצחק, וכן לשרה נתן לה ה"א שנייה של שמו והיו"ד ביצחק והוי"ו במילה, אם כן הרי כשהגיע לק' היה שלם יהו"ה א"כ קו"ף זה הקב"ה. כתב הרמב"ן ז"ל שנתוסף ה"א באברהם לומר שקיים אברהם סוד ה"א שהיא רומזת ג' הויות היה הוה ויהיה. ויש מי שפירש שנתוסף לו ה"א לומר שהיה שלם בה' ערלות שהם ערלת השפתים בדבור שלא סח שיחה בטילה ולא נבלות פה, וערלת הלב שלא הרהר שום עבירה יג"ל לב"י בגימטריא מילה, לרמוז על ערלת הלב, וערלת האזן בשמיעה, וערלת הלשון, וערלת המעור להוליד בן צדיק וגדר עצמו מכל צד זנות. והמדרש מנה ד' ערלות ר"ע אומר ד' ערלות הן נאמר ערלה באזן וכו' ונאמר ערלה בפה וכו' ונאמר ערלה בלב וכו' ונאמר ערלה בגוף וכו' ונאמר לו התהלך לפני והיה תמים, אם ימול מן האוזן אינו תמים, מן הפה אינו תמים מן הלב אינו תמים, מהיכן ימול ויהיה תמים, הוי אומר זו ערלת הגוף, אם ימול מן האוזן אינו שומע, מן הפה אינו מדבר, מן הלב אינו חושב, הוי אומר זו ערלת הגוף, ופי' אם ימול מהאוזן אינו שומע ר"ל לא ישמע שום דבר רע ולא דבור של בטלה, וזה אי אפשר שהשמיעה אינה ברשותו, וגם כן הלב, וגם כן הפה שעל כרחו צריך לדבר לדבר שיחת חולין בצרכיו אי אפשר שיהא ברשותו, אלא ערלת הגוף, לא מנה ערלת הלשון לפי שהוא בלול בערלת הפה וכנגד הה' נאמר לאברהם ה' פעמים לך ולזרעך אחריך, ה' פעמים ולזרעך שיהיו שלמים בה' ערלות הנזכרים. אבל הגרים אעפ"י שנמולין הם בן נכר ר"ת ב"ן ונשאר נכר א"כ ב"פ בן נכר, כלומר אע"פ שנמול הוא כמו שהיה כמו, שאמרו חז"ל קשים גרים וכו' וכן אמרו גיורא עד עשרה דרי וכו', וכן אמרו בפרקי ר' אליעזר כל העבדים שנמולו עם אברהם לא נתקיימו לא הם ולא זרעם בישראל ולמה מלן בשביל הטהרה שלא יטמאו את אדוניהם במאכלם ובמשתיהם שכל מי שאוכל עם כותי ערל כאלו אוכל בשר שקץ וכל הנוגע בו כאלו נוגע במת שהם בחייהם כמתים ובמותם כנבלה וכל הרוחץ עמהם כאלו רוחץ עם הנבלה ואין תפלתן נכנסת לפני הקב"ה שנאמר לא המתים יהללו יה, אבל ישראל שהן נמולין תפלתן נכנסת כריח ניחוח שנאמר ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם, ולזה אמר מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא לעולם לא יתערבו בזרעך:

2ובמדרש ר' יודן אומר חמש, אם מקבלין בניך אלהותי אני אהיה להם לאלוה ולפטרון ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון, אם נכנסים בניך לארץ הם מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין אלהותי, אם מקיימין בניך את המילה הם נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסין לארץ, אם מקיימין בניך את המילה אהיה להם לאלוה ולפטרון ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון. ואם מקבלין בניך את המילה הן מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין אלהותי. הדקדוקים שיש בזה המאמר הם רבים, ראשון מהו פי' ר' יודן אומר חמש. ועוד למה הכפיל למה שאמר ואם לאו לא אהיה וכו', ועוד אומרו נכנסים בניך לארץ הן מקבלין אלהותי אולי לא יקבלו כי הם בעלי בחירה, ועוד אמרו אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ, אם הכנסתן הוא תלוי במילה למה אם נכנסין בניך לארץ הם מקבלין אלהותי, הואיל והדבר תלוי במילה יאמר אם מקיימים בניך המילה הן נכנסין לארץ ואהיה להם לאלוה, ועוד שאמר שאם מקבלים אלהותי אהיה להם לאלוה ולפטרון ואם לאו לא אהיה להם לאלוה כו' ולא אמר לאלהים, ועוד אומרו אם מקיימין בניך את המילה אני אהיה להם לאלוה לא אמר לאלהים. ועוד שאמר שאם מקבלין בניך את המילה הן מקבלין אלהותי ואם לאו אין מקבלין אלהותי, תלה הכל במילה אם כן אינם חמש כי כולם אחת קבלת אלהות והכנסת הארץ וקיום המילה הכל תלוי בקבלת המילה, ועוד למה אמר בתחלה אם מקיימין בניך את המילה וכאן אמר אם מקבלין ולא אמר מקיימין. אלא רבי יודן ז"ל הוקשה לו שיש חמש פעמים ולזרעך אחריך, והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך, להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך, זאת, בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר, ועוד שאמר והקימותי את בריתי להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, לא אמר להיות להם ובייעוד הארץ אמר ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ כנען והייתי להם לאלהים, ולא אמר לך אלא להם, ועוד אחר ייעוד הארץ אמר ויאמר אלהים אל אברהם, ועד עתה למי היה מדבר הלא עם אברהם, ועוד אמר ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך אחר כך אמר זאת בריתי אשר תשמרו למה כפל ולמה בלשון רבים. לזה בא ר' יודן ואמר כי מה שאמר והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך הוא על קבלת האלהות, וזהו להיות אם יקבלו ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון, לא אמר לאלהים אלא לאלוה ולפטרון, כלומר אהיה להם לאלהים על כרחם ובחמה שפוכה אמלוך עליהם, אבל לא אהיה להם לפטרון, ואח"כ אמר ונתתי לך ולזרעך והייתי להם לאלהים, א"ל אם נכנסים בניך לארץ הם מקבלין אלהותי כלומר אם יקבלו אלהותי צריך אני להכניסם לארץ כדי שאהיה להם לאלהים, כי כל הדר בח"ל כאילו עובד ע"א כי היא תחת ממשלת השרים, ולז"א בקבלת האלהות להיות לעתיד כי אחר שיקבלו אלהותי אכניסם כדי שאהיה להם לאלהים, ויאמר אלהים אל אברהם כשאמר והייתי להם לאלהים לא אמר לך ולהם כמ"ש להיות לך ולזרעך אחריך וחלשה דעתו לכך ויאמר שאמירה היא בלשון רך, ואתה את בריתי תשמור אם בניך הם מקיימין המילה הם נכנסים לארץ שהכנסתם לארץ הוא תלוי במילה אבל אתה, הכנסתיך לארץ קודם שתמול כי אני יודע שאתה את בריתי תשמור שהיא על ברית המילה, אבל זרעך אחריך זאת בריתי אשר תשמרו השמירה היא הקיום ביני וביניכם, זהו אהיה להם לאלוה ולפטרון שאדור ביניהם ואתנהג עמהם ברחמים, ולא אמר לאלהים דין אלא אלוה כלומר אתנהג עמהם ברחמים אע"פ שאלוה בגימ' מ"ב הוא שם הגבורה, ולז"א לפטרון שאהיה להם כמו אומן כמו שאמר כאשר ישא האומן וכו', ואמר זאת בריתי, כלומר אע"פ שאמרתי והקימותי את בריתי שהיא על קבלת האלהות זאת בריתי זהו הברית העיקרי שאם מקיימים בניך את המילה הם מקבלין אלהותי, למה שהן חתומין בחותמי ובקבלתם אלהותי צריך אני להוליכם לתחומי ולהכניסם לביתי א"כ זאת בריתי זהו העיקר. וה' פעמים אמר למילה המול לכם כל זכר ונמלתם, ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר, המול ימול, וערל זכר אשר לא ימול, לרמוז לה' ערלות שאמרנו ולזה אמר ונמלתם את בשר ערלתכם כל ערלות שבבשרכם א"כ נמול אברהם לצ"ט שנה ששם היא הערלה קודם שיכנס לעשר ששם הקדושה, ולכך צ' קודם הק' שהיא הקדושה וט' קודם הי', וצ"ט הם סוד מילה ופריעה והכל ברמז, ולזה רמזו ז"ל לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים, ולזה רמז ואתה את בריתי תשמור אתה, ב"פ אתה:

3ועל מה ששאלנו למה לא נולד מהול מאחר שהיא עשירי לנח ונח נולד מהול כדאיתא בפרקי רבי אליעזר שנים עשר נולדו מהולין, התשובה בזה כבר ידעת כי אברהם הוא תקון אדם, אברהם הוא אבר מ"ה ולזה אחר שקראו אברהם ואמר התהלך לפני והיה תמים צוהו על התשלום ועל התקון שהיא המילה, ולפי שאדם משך הערלה ונולד שלם ומהול אלא שמשכה לערלה, ולזה רמז המול ימול וכן בירושלמי את בריתי הפר זה המושך ערלתו, וכן בריתי גימ' זה אדם הראשון עם ג' מלות, וכן את בריתי ר"ת אב הוא האב הראשון, הפר נוטריקון הוא פועל ראשון, שבמין האדם, ולזה נאמר לו כי אב המון גוים נתתיך, פירוש אדם שהוא אב הראשון של כל העולם, וזה אב המון גוים. נתתיך הוא ניתן בך נתקן בך לפי שהוא משך הערלה ואתה כרת אותה, מקודם היה שמך אברם בר אם, עתה נעשית אב כי אב המון גוים וכו', וזהו אברהם אבר מ"ה, שהוא אדם, ועתה שנתוסף ה' כאלו אמר אבריהם שהאברים נשלמו שנשלמו רמ"ח כי קודם המילה היה לו אבר פגום ואינו עולה במנין, והיה רמז לזה אברם אינו מוליד ובעת יצא לפועל הוליד, כי הה"י נתעברה והלידה מי' והיינו דוד והם שנים הוא הבן שהולידה, ולכך הוא שמשך הוא בעצמו יתקן. וכן אמרו חז"ל על פסוק וכרות עמו הברית מלמד שהוא מל עצמו והקב"ה סייעו, והמתין עד צ"ט שהוא המקום שפגם שהוא ביסוד שהוא תשיעי והוא ט' שכל אחד כלול מעשר והבן. ולכך כל כך צוויים על המילה, ואחר שנמול אברהם חי ע"ו שנה לתשלום שנותיו של אדם והשש היתרות לתקון ששה ימי הבנין שחלל, ולזה היו שבעים כנגד ע' שרים: