שפתי כהן על התורה, בראשית כב:כ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 22:20
Open in the reader →1ויהי אחר הדברים האלה ויוגד לאברהם וכו' כשראה הקב"ה אהבתו כל כך עזה בא הקב"ה לנחמו עד שלא נשחט ואמר לו הנה ילדה מלכה גם היא, שלא היתה ראויה אלא לפי שהוא אחיך בזכותך זכה לבנים אם הוא אוכל בזכותך אתה שאתה עיקר לא יהנה לך זכותך, אם כן. אל יקשה בעיניך על שלא נשחט כי נחור לא זכה אלא בזכותך וכדי להוליד רבקה זוגתו של יצחק כדי לקיים מה שאמר לך כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וביצחק יקרא לך זרע ולא ישמעאל. ואם תאמר למה נתאחרה לידתה של רבקה עד אחר העקידה, כבר אמרנו דיצחק מחילא דנוקבא אתא שנאמר והנה בן לשרה אשתך לא אמר והנה בן לאברהם, כמו שאמר הזוהר על בן הצרפית שאמר לה את חובקת בן (אה מת) דמסטרא דמותא אתא לזה מת עד דמתיא מסטרא דדכורא, ומה שישב במעי הדגה ג' ימים וג' לילות כי הדגים הם חמים ביותר ומעכלים המאכל במהרה, והסוד הוא שמה שהיה מחמת המיתה דאתי מחילא דנוקבא נתקן ע"י אליהו אבל הגוף שנבנה ע"י כותי וכותית הביאו הקב"ה במעי הדגה ונתעכל אותו גוף ונעשה בריה חדשה והיה בו ג' ימים וג' לילות הם ע"ב שעות גימטריא חס"ד שעשה עמו הקב"ה חסד כדי שתחול עליו הנבואה בכלי נקי וזך, כן אירע ביצחק עד דאתא מחילא דאברהם, א"כ כשנולד לא היה לו בת זוג עד דאתא מחילא דדכורא שנאמר הנה ילדה וכו'. ולמה לא בא מעיקרא מחילא דדכורא ויאמר לו והנה לך בן, י"ל שמא לא היה יכול לעמוד בנסיון שהיו גוברים הרחמים אברהם גימטריא רחם, ולזה מתה שרה אחד העקידה כי קודם היו חייו תלויים בחייה דאתא מסטרה וכיון דאתא מסטרא דאברהם שוב אין לה צורך, ולזה ויהיו גימט' ל"ז שהוא שנותיו של יצחק באותו פרק היה בן ל"ז שנה, עתה שנסתלק לדכורא שוב אין לה חיות, זהו ויהיו שני חיי שרה שלא היו לה יותר חיים והבן:
2ויהי אחר הדברים האלה. דבריו של מי, ועוד אמרו הנה ילדה מלכה גם היא מה רבוי גם, ועוד מאי בעי הכא לנחור אחיך יאמר לנחור מהו לזכור האחוה, ועוד מהו את עוץ בכורו ודאי שהראשון הוא בכורו, ומהו אומרו אחריו ואת בוז אחיו ולא הזכיר אחוה בכשד וחזו וכו', ולמה הזכיר ובתואל ילד את רבקה והשאר לא הולידו, ועוד מה הוא שמונה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם, מה לו להזכיר האחוה, ועוד ופילגשו מה לנו בפלגש, ומה לנו בשם שאמר ושמה ראומה. אלא עם מה שאמרו חז"ל יובן זה. אמרו חז"ל ילדה מלכה היא אין כתיב כאן אלא גם היא שכשם שהיתה שרה עקרה ונפקדה כן מלכה נפקדה. ואמרו רבותינו כל נביאי אומה"ע מן מלכה עמדו שנאמר את עוץ בכורו זה איוב שנאמר איש היה בארץ עוץ איוב שמו את בוז אחיו זה אליהוא בן ברכאל הבוזי ואת קמואל זה בלעם שקם כנגד אומתו שלא אמר בלעם ובלק אילולא הם לא היינו בעולם וכך באנו לפרוע מן האדם ע"כ. ולזה אמר אחי אברהם כלומר שבזכות אברהם באו לו הבנים. אמר את עוץ בכורו הזכיר בו הבכורה ולפי שיצא ממנו איוב שאמר עליו הקב"ה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב ואת בוז אחיו נזכר בו אחוה לפי שהוא גם כן סייע לאיוב וניחמו בדברים משא"כ בשאר חביריו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי שקנטרו לאיוב ובאו כנגדו בדברים, שנאמר זכור נא מי הוא נקי אבד ואמר הלא יראתך כסלתך וכו', לזה בכשד וחזו ופלדש שיצאו אלו מהם לא נזכר בהם אחוה, ובתואל לא בא אלא להוליד את רבקה, כי אחר שהולידה מת שהרי הוליד לבן, אלא לא בא אלא להוליד את רבקה, והזכיר הפילגש לומר שגם בה הנס והפלא שהיא גם כן היתה עקרה ולזה אמר בה גם היא, ולזה נזכר שמה כלומר רא"ו מ"ה הפלא. וילדה ארבעה אז"ל מה זו בני גבירה ח' שהם לאה ורחל שילדו ח' והפילגשים ד' שהם בלהה וזלפה אף זו בני הגבירה ח' והפלגשים ד' ע"כ. לזה אמר ח' אלה ילדה וכו'. לומר שלא זכו לנבואה אלא בשביל שהוא אחי אברהם לזה אמר פעם אחרת אחי אברהם: