שפתי כהן על התורה, בראשית כב:כד

1ובמדרש ופילגשו ושמה ראומה כלם לשון מרדות הן. טבח טבחון גחם גחמון תחש תחשון מעכה מעכון ע"כ. והכוונה לומר שאעפ"י שאלו שהם בני הפלגש ותראה שהם בעלי דין אינן אלא בני מרדות, כי הן מצדו של אברהם שהוא איש חסד, ואעפ"י ששמותיהם מורה עליהן שהן בעלי דין אינן אלא לאיים לבד כמו שאמר דהע"ה אם לא ישוב חרבו ילטוש לטישה לבד כדי לאיים, קשתו דרך ששם החצים בקשת לדולקים יפעל ולא עליהם כי אינו אלא לאיום לבד, זהו אז"ל טבח טבחון וכו':

2גימטריאות כחם היום אותיות חמה כיום שהוציא חמה מנרתקה אותו היום. ויאמר אדני. פירש רש"י ז"ל לגדול אמר ד"א לשכינה. ויאמר אדני אם נא, בגימ' זה היא השכינה:

3ואקחה פת. גימ' ת"ר רמז לו שבזכותו ירד המן לת"ר אלף שהם כלל כל ישראל:

4זקנים באים בימים מזומנים ובאים לעולם שכולו ימים ואין בו לילות:

5עדנה. העדן:

6אשר יצוה בגימטריא גמילות חסדים:

7צדיק עם רשע. ר"ת צער כי צער לצדיק להקבר עם הרשע:

8חלילה לך. חללה כתיב חסר י' כי עשרה דורות מנח ועד אברהם אמר לו וכי תעשה בהם כמו דור המבול להרוג אותם ולעשותם חללים:

9וכמו השחר עלה. שהשכים אברהם להתפלל תפלת השחר ונצול בזכותו וכן אמר לו ההרה המלט בזכות ההר הגדול, שהאבות נקראו הרים שנאמר אשא עיני אל ההרים:

10הנך מת על האשה אשר לקחת, על הלקיחה לבד אתה חייב מיתה, לקחת והפרדת אשה מבעלה:

11כי עצור עצר. למה עצר שאר העם כדי שידעו כולם שאבימלך לא קרב אליה שהרי הם נעצרים כמוהו:

12בעד כל רח"ם. בגימ' אברה"ם בשבילו נעצרו:

13ותה"ר, בגימ' תור"ה שמלמדין לילד תורה כשהוא במעי אמו:

14ותמלא החמת מי"ם, בגימ' מלא"ך ע"ה, לומר שעל חמת המלאכים שערערו עליו וזהו אחד השיחים אחר שיחת המלאכים:

15המרי"ה, בא"ת ב"ש ציגמ"ץ גי' רג"ל, רמז לו שעתידין הדורות לעלות שם ג' רגלים, וגם רמז לו שלא יעלה להר אלא ברגלו לא עם החמור ולזה אמר שבו לכם פה עם החמור:

16כל גויי הארץ עקב. רמז לו שכל העכו"ם יהיו נדושים בעקב רגלי זרעו, זהו זרעך כל גויי הארץ: