שפתי כהן על התורה, בראשית כב:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 22:3
Open in the reader →1וישכם אברהם בבקר. עד שלא יבא לו שום עצה או שום מחשבה וימנע מלעשות מצות קונו סנהדרין פרק הנחנקין קדמו שטן לדרך א"ל הנסה דבר אליך תלאה א"ל ואני בתומי אלך, א"ל הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך א"ל זכור נא מי הוא נקי אבד, כיון דחזא דלא שמע ליה א"ל ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחרי הפרגוד השה לעולם ואין יצחק לעולה א"ל כך עונשו של בדאי שאפילו אומר דבר אמת אין שומעין לו ע"כ. כוונת השטן באומרו כך שמעתי מאחרי הפרגוד השה לעולה וכו' כדי שילך אברהם בלב בטוח שאין יצחק לעולה ולהמעיט שכרו של אברהם אבינו, והוא לא שמע לו ולא האמין לדבריו והלך בכוונה לשחוט בנו:
2ויחבוש את חמורו. שכבש החומר, ויקח את שני נעריו הם שני יצרים יצר טוב ויצה"ר, שני נעריו ר"ת בגימטריא יצרי"ם, להרגיזם זה על זה כאמרם ז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר ופירש"י ז"ל שני נעריו הם ישמעאל ואליעזר שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא שני אנשים עמו שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק יהיה השני עמו ע"כ. והוא מהמדרש. עוד י"ל שמה שהוליכם עמו הוא שהם היו שונאים ליצחק, על אליעזר אמר והנה בן ביתי יורש אותי, וישמעאל ממה שאמרה כי לא יירש אתה למד שהיה רוצה לירש, ולקחם פן ח"ו יעכב יצחק בעקידה, אחר כן ראה שאין כדאין לעלותם למקום קדוש כזה, וגם כן כדי שלא יהיה להם חלק במצוה זו, ולכך אמר שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור שאין לו חלק כי אם בזה העולם. עוד י"ל שמה שמנעם מהלוך עמו הוא אולי כשיראו שהולך לשוחטו ירחמו עליו ויעכבו על ידו לכך מנעם: