שפתי כהן על התורה, בראשית כב:ו

1ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק ואם תאמר יוליכם על החמור י"ל שלא רצה להוליך בהמה טמאה וכל שכן בהר המוריה ועוד שמא יטיל גללים ויטנף, הנה בהר סיני אמר גם הצאן פירוש גם אעפ"י שהיא בהמה טהורה כל שכן כאן שהיא בהמה טמאה וכל שכן בהר המוריה מקום שהקריב אדם שכבר נתקדש על ידו. ולזה אמר וירא את המקום מרחוק מאדם שהוא רחוק, מרחוק מרוחק מכירו היה לשעבר, ולזה אמר המקום בה' הידיעה:

2שמעתי שמה ששם העצים על יצחק הוא כדי להתחיל לנסותו אם יקבל מצותיו אם יבעוט, ולזה אמר וישם על יצחק בנו, בנו למה אלא לראות אם הוא יכול לסבול ולעמוד בנסיון כמו שעמד הוא, ולזה אמר בנו ברא כרעא דאבוהי ודאי יעמוד שטבע האב בבן. ולזה אמר לנעריו שבו שבטח בה' שיעמוד בנסיון ויעשה מצות אביו, ולזה אמר בנו שאע"פ שהוא בן ל"ז שנה הוא כמו בנו בן ח' שנים או י' שנים בערך קבלת עול אביו:

3ויקח בידו את האש ואת המאכלת. הסכין, למה ביד יניחנה בחיקו או תלויה עמו כל זה לנסות את יצחק לראות אם כשיראה הסכין אם יעמוד כנגדו עכ"ז וילכו שניהם יחדו ביחוד אחד: