שפתי כהן על התורה, בראשית כג:א

1ויהיו חיי שרה. במדרש למה נסמכה פרשת העקידה למיתת שרה לומר לך שעל ידי בשורת העקידה שבא השטן ובישרה פרחה נשמתה ומתה. יש לשאול למאן דאמר שעל ידי בשורת העקידה שבא השטן ובישרה מתה אדרבה היה לה לשמוח שמחה גדולה שנתקרב בנה ובחר בו ה', בפרט ששרה אין דעתה כשאר הנשים שהם קלות, ושרה אמנו אברהם היה טפל לה בנבואה אם כן היה לה לשמוח, האמוריים הארורים מקריבים בניהם לע"א בשמחה בתופים ובמחולות מוליכין אותו לישרף שנאמר כי גם את בניהם ואת בנותיהם, ישרפו וכו', ולמאן דאמר הפילה עצמה ומתה והרי ההורג עצמו אין לו חלק לעוה"ב. אלא סוד הענין הוא ששרה היא חוה ונתקנה ולזה נקראת שרי שמחל לה הקב"ה מעשיה כמו שרי ליה מאריה וכשראתה השטן פחדה שמא בא להסיתה ולא תוכל לעמוד כנגדו ותגרום מיתה לה ולדורות ח"ו מיתת עוה"ב כי חוה ראשונה גרמה מיתת עוה"ז, ומרוב הפחד שנרשם בה כשראתה אותו מתה. ולמאן דאמר הפילה עצמה הוא שאמרה אל השטן אין לך יכולת אלא על הגוף לא על הנשמה הילך הגוף ופרחה הנשמה. וחזרה למלאת חסרונה ברבקה, וכן שר"י בגי' יצח"ק רבק"ה יתר ה' היא הה"א שחברתם, היא האהל, שנאמר ויביאה יצחק האהל"ה שרה אמו אהל ה' שרה אמו ממש:

2מאה שנה ועשרים שנה וכו'. למה הקדים המאה, ועוד למה במאה אמר שנה ובכ' אמר שנה ובז' אמר שנים. אלא האדם אינו יכול לקנות שלימות בימי הבחרות והלואי שיוכל לעמוד על עצמו מלעשות רע מפני חום דם הבחרות, אבל שרה אמנו אינה כן אלא תחלת המאה הוא כמו סוף המאה כולם חשובים כשנה אחת אין בהם שום שנוי אלא השלמות שקנתה בסוף הוא השלמות שקנתה בתחילתה, וכן כשהיתה בת כ' שהוא תחילת חום הטבעי, משא"כ בימי הילדות שכל שנה משונה מחברתה ומתוסף בה דעת ובינה ממה שלפניה וכל שנה ושנה יש לה יתרון על שלפניה בעלוי דעת ובינה כי עיר פרא אדם יולד. ולזה אמר ושבע שנים לומר שאין אחת דומה למה שלפניה אלא עולה במדרגת העלוי. עוד הקדים המאה זה יובן ממה שאז"ל מת פתאום זו מיתה חטופה והני מילי שלא הגיע לגבורות שהוא פ' שנה אבל הגיע לגבורות זו מיתת נשיקה, כ"ש שרה שהגיעה לק':

3שני חיי שרה. כלומר אם יש שנוי בשניה לא היו אלא לחיי שרה כלומר לעלוי וליתרון ולחיות. או נאמר שני חיי שרה שלא תאמר מאחר שבא השטן ופרחה נשמתה ומתה לומר שמתה שלא בזמנה לזה אמר שני חיי שרה, לא חסר מחייה שביום שמתה שרה נולדה רבקה כמו שאז"ל וזרח השמש ובא השמש, ומה שמתה פתאום כך היה דרכם למות בלא חולי עד שבא יעקב, וכן אמרו במדרש יודע ה' ימי תמימים כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים, וכן בפרשת חיי שרה לומר שחזרה וחיתה ברבקה, ולזה אמר ויהיו חיי שרה שהיה לה הוייה לחייה. או נאמר שחזר ואמר שני חיי שרה לומר שהצדיקים במיתתם נקראים חיים, וזהו ותמת שרה בקרית ארבע, כלומר המיתה לא היה אלא לגוף שהוא מורכב מד' יסודות וזהו קרית ארבע שהגוף עיר קטנה, אבל הנשמה היא חברון היא מתחברת למעלה ואין בה מיתה ולזה נזכרה. שרה ד' פעמים: