שפתי כהן על התורה, בראשית כד:א

1ואברהם זקן בא וכו' בכל בגימ' בן, בן בנו"ן פשוטה עולה שבת, לומר שמי שיש לו בן זוכה לעולם שכולו שבת ולזה נמול בשבת האיש שורר בביתו. ובן מלשון בנין שמי שיש לו בן בנינו קיים. בן באותיות קדמיי אם ולזה אז"ל הבנים לאם:

2ואברהם זקן. יש לשאול למה קראו זקן הלא באותו זמן היו מאריכין ימים ובאותו פרק היה אברהם בן קל"ז שנה ולפי ערך זמנם אינו זקן כ"כ, ומהו בא בימים ולמה צוה לעבד יצוה ליצחק שהיה בן ל"ז שנה. ועוד למה אל עבדו זקן ביתו המושל וכו', למה כולי האי, ועוד למה השביעו בלשון שלילה שאמר לא תקח ישביעו קודם שיקח מבני משפחתו ואחר כך לא תקח אשה מבנות כנען, ועוד למה אמר הכנעני בה' הידיעה, ועוד שאמר הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו משמע הבדל הא מן הכנעני שאינו יושב בקרבו יקח, ועוד כשהשביעו אמר ה' אלהי השמים ואלהי הארץ וגו' ואחר כך אמר ה' אלהי השמים אשר לקחני וכו' ולא אמר ואלהי הארץ, ועוד שאמר הוא ישלח מלאכו ולקחת אשה בודאי, ולמה שם ספק בדבר ואמר ואם לא תאבה האשה מאחר שהוא מובטח בה' שיתנו לו. ועוד אומרו אשר דבר לי ואשר נשבע לי וגו', מאחר שיש שם שבועה למה הזכיר הדבור. אלא אמר ואברהם זקן לפי שנתמעטו השנים מדור המבול שאמר ויהיו ימיו ק"כ שנה, וכשעבר אברהם מק"כ שנה שהיה בן קל"ז שנה נקרא זקן שעבר הזמן, וזהו בא בימים ופחד שמא ימות בדרך אם הוא ילך לזה השביע לעבד, ואמר אל עבדו זקן ביתו שהיה דומה לו במדות, וזהו המושל בכל אשר לו שהיה גובר על יצרו, בכל אשר לו, בגימ' זה יצרו הרע עם ג' המלות. המשל, השלם שהיה שלם במדותיו, ולכך האמינו להביא אשה, או נאמר המשל בכל אשר לו שנבא שסרס עצמו כדאיתא פרקי רבי אליעזר. ואמר מבנות הכנעני, כיון עליו שלא יפתהו ליצחק שיקח בתו ולזה אמר הכנעני בה"א הידיעה וזהו אשר אנכי יושב בקרבו ממש ולכך לא צוה ליצחק שלא יקח אשה מבנות הכנעני כי אין צריך שהרי היה בן ל"ז ולא הוזקק לנשואין ועל זה הקדים השלילה ואמר לא תקח. אמר לו העבד אני אעשה כל ההשתדלות ואולי לא תאבה אלי כתיב כאחז"ל, אמר לו אברהם מובטח אני שתקח אשה ממשפחתי, לפי שהש"י דבר לי בנסיון ראשון לך לך ויקח אברם את שרי וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן הרי הדבור, וג"כ בין הבתרים אמר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת, הרי האמירה שאמר לאמר לזרעך וכו ובעקידה אמר בי נשבעתי וכו' ויירש זרעך את שער אויביו ומי הוא האויב זה הכנעני שהיה כובש את הארץ מזרעו של שם, א"כ מאחר שיש דבור ואמירה ושבועה ודאי שיתנו לך, ובפרט שאמר לזרעך ואם יקח אשה מבנות כנען אינו זרעו כי הולד הולך אחר הפגום ואיך אמר לזרעך אלא ודאי יתנו, ואמר אלהי השמים לפי כשלקחו מבית אביו לא נתפרסם אלהותו בארץ אבל כשהשביעו כבר נתפרסם אלהותו על ידו שהיה הולך ממקום למקום וקורא בשם ה' אז הוא אלהי הארץ, ואם לא תאבה האשה ללכת, אם יש ספק שלא תאבה ללכת, אחריך אם אתה לבדך, אבל מאחר שישלח מלאכו ולקחת אשה לבני ודאי:

3או נאמר ואברהם זקן. שבאכזריות שרצה לשחוט את בנו נתלבן ברחמים והביא רחמים לעולם להי שזה הוא נסיון העשירי, ונכנס בשער העליון הוא שער הרחמים, ולזה היו י' נסיונות להכניסו בי' שערים עליונים, ולכך היו עשרה נסיונות להוציאו מי' שערי טומאה לפי שהיה מזרע עובד ע"א וצריך לבון וטהרה ולשנות שמו, ובנסיון ראשון נאמר לך לך ללבן חומרו ולצרפו, לך לך בגימטריא מאה שהוא השער העשירי שבו נכנסים הגרים שנקרא שערי צדק, ובנסיון העשירי נאמר לו לך לך הוא השער העשירי ממטה למעלה, וזהו בא בימים, עליונים, וכן ימים בגימטריא ק'. וה' ברך את אברהם בכל, בא"ת ב"ש שלך שנעשה לו הקב"ה פטרון שלו, ולזה אמר לו שיצא מתחת ממשלת השרים מחוצה לארץ ויצחק הוא מגזעו שבא אחר שנמול שהוא נסיון שמיני לא הוצרך לעשרה נסיונות ונמול לח' ועלה למדת הפחד והגבורה לכובשה לפי שבא אחר נסיון ח' שהוא הבינה שלא תשלוט בעולם לרחם על בניו, ולזה אנו אומרים ביום ר"ה ויוה"כ ביום הדין בברכת הגבורה מי כמוך אב הרחמן, הרחמן בגימ' זה הוא יצחק אבינו ע"ה כמו שדרז"ל על פסוק כי אברהם לא ידענו, וא"א לו לצאת לפי שנתעלה למעלה שהעלהו אביו ממעל לעצים לקפל עליהם הרחמים ולקלף מעליהם הדין, וצריך לשמור משמרתו ולשמור מדתו שלא תצא ותחריב העולם במדה"ד, לזה הוצרך להשביע לעבד, ומה שלא לקח מבנות לוט לפי שנתנבא שעתיד הקב"ה להרחיקם שנאמר לא יבא עמוני ומואבי, ואע"פ שרז"ל דרשו עמוני ולא עמונית זה לא נאמר אלא אחר שעור י"ב דורות מלוט עד דוד, ולזה נרמז בתורה שאמר גם דור עשירי לא יבא להם עד עולם, אין זה לעולם כל ימי עולם אלא עד שעברו י' דורות ודור אחר שהוא נ' שנה שהוא עולם, ולז"א אל משפחתי ואל בית אבי לאפוקי לוט שאינו בבית אביו: