שפתי כהן על התורה, בראשית כה:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 25:22
Open in the reader →1ויתרוצצו הבנים בקרבה. אז"ל כשהיתה עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס וכו', ולמה לה לעבור והא כתיב ואל תקרב אל פתח ביתה, אלא היתה הולכת לבתי ע"א אולי תראה שם אשה עובדת ע"א למשוך לבה לה' ולהודיעה שהע"א אין בה ממש כמו שלמדה יצחק שהוא ג"כ למד מאביו שנאמר מגורי אביו אז"ל מגויירי אביו שהיה מגייר אנשים ושרה מגיירת הנשים, ומהם למדה רבקה לעשות כן לזה היתה הולכת לבתי עבודת אלילים עוד ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבי יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה, פי ויתרוצצו מלשון ריצה ומלשון רנון ולזה כפל הצד"י, ורבי שמעון בן לקיש אמר זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה, פי' מלת ויתרוצצו מלה מורכבת התיר צוויו, וכן יובן פי' רש"י שכתב ויתרצצו כתיב חסר מלשון רצץ את מוחי. ופירוש זה מתיר צוויו של זה וכו', הוא כמו שאומר המדרש שהיו חולקין בשביל העוה"ז העוה"ב, באותה שעה רצה סמא"ל להרוג יעקב במעי אמו אלא שעמד מיכאל כנגדו, באותה שעה עמד מיכא"ל ורצה לשרוף לסמא"ל עד שהושיב הקב"ה בתי דינים ביניהם עשו פשרה ביניהם העולם הזה לעשו ועוה"ב ליעקב, ויעקב מתרה לעשו צוויו על עולמו ואומר לו הבנים בקרבה הב"ן מ"י בקרבה שד"י, שם שד"י שכן מ' של הבנים ב"ק של בקרבה באתב"ש שד"י, א"כ הבן ששם שד"י רבו, וזהו בקרב"ה ב"ק רב"ה, עם המלה רבו, ששמו כשם רבו, וזהו הנה מלאכי ילך לפניך השמר מפניו אל תמר בו, בקרבה קב"ר ב"ה, ר"ל שסופו לקבר, רק"ב ב"ה סופו לירקב אם יש לו קנאה שנאמר ורקב עצמות קנאה, קרב"ה ש' ב"ה דהיינו מצפ"ץ שהוא שם הרחמים לרחם ולקבל שבים, וזה מתיר צוויו ואומר לו עוה"ב, בק"ר ב"ה ע"ה הוא בקר"ו של עולם הבא, בקרב"ה ברבק"ה, ופשתם כעגלי מרבק, בקרב"ה בקרב ה' שהקב"ה מתהלך ביניהם לעוה"ב שנא' והתהלכתי בתוככם:
2ותאמר אם כן למה זה אנכי. על דרך אז"ל שהיו רצים כשהיתה עוברת וכו', אמרו הולד כשהוא מונח במעי אמו מקופל כפנקס כמאמרם ז"ל למה התינוק דומה במעי אמו וכו' ואינו יכול לרוץ ואלו מאחר שהם רצים אינם צריכים לי ודאי הגיע זמנם לצאת כמו הפרי כשהוא מתבשל הוא נושר, אם כן למה זה אנכי, ס"ת בגימ' ק"י כלומר אקיא אותם לחוץ, גם בגימ' הם בבטן עה"מ, כלומר למה הם בבטן, יצאו. עוד חם כן למה זה אנכי, אמרה אני חשבתי שסיבת העקרות היתה להתיש אותו כח של משפחתי ובית אבי שלא יצאו ממני רשעים, ולזה אחר שעברו שני ההולדה שהן הב' שנים ראשונים נפקדתי חשבתי שכבר הותך אותו כח, ואני עכשו רואה כשאני עוברת על בתי ע"ז אחד מפרכס לצאת ודאי שהוא רשע ויאמרו כל העולם מצדי בא שאני בת רשע ואחות רשע ורוב הבנים דומים לאחי האם למה לא ידמו אלי ויהיו כולם צדיקים אם כן למה זה אנכי שאני צדקת וכבר הותך החומר שהבאתי מבית אבי: