שפתי כהן על התורה, בראשית כה:כ

1ויהי יצחק בן ארבעים שנה. למה שהה כ"כ, א"ת בקחתו את רבקה עד שנולדה זוגתו א"כ קשה. למה לא זמנה לו הקב"ה בשנת כ"א, אלא סוד הענין הוא יצחק בא מסטרא דנוקבא ולית ליה קיימא שכן אמר המלאך למועד אשוב אליך ולשרה בן, לא אמר ולך בן והקב"ה גם כן אמר והנה בן לשרה אשתך, לכד היה ענין העקידה שיהיה כפות תחת ידו עד דייתי מחילא דדכורא, וזה הוא שאמר הכתוב ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני, תהיה בני מחילי, ולזה מתה שרה דאתי מחילה דלא יהא דוכרנה ביה, ולזה אמר כאן אברהם הוליד כאלו הולידו מחדש, ועוד ויהי יצחק בן ארבעים שנה המתין כ"כ זמן ואחר כך יקח בת רשע אחות רשע ממקום הרשע אתמהא, וזהו לשון ויהי לשון צער, ולזה אמר ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא, סבת העקרות הוא כדי שיתפלל עליה ותתהפך לבריה אחרת לומר שאינה זאת בת בתואל כי אותה היתה עקרה וזו נאמר עליה ותהר רבקה אם כן אינה אותה רבקה אלא רבקה אחרת, וכל זה כדי לנקות זרע ישראל כדי שלא יהיה להם שום אחיזה עם אומות עכו"ם כמו שאמרתי בשנוי אברם לאברהם, וכן הטעם בשרה ששנה שמה והיתה עקרה לומר שאינה בת נחור שאותה היתה עקרה ושמה שרי וזו שמה שרה ותהר שרה, וכן הטעם ברחל שהיא בת לבן, ולזה אמר ויעתר כמו העתר שמהפך את התבואה מלמעלה למטה כן נתהפכה מעקרות לותהר רבקה:

2ורבינו בחיי ז"ל נתן טעם לעקרות האמהות לכל אחת ואחת ולאה לא היתה עקרה והיא גם כן בת לבן, אבל היא הפכה עצמה בבכיתה שהיתה בוכה כדי שלא תנשא לעשו כמו שאמרו חז"ל על פסוק ועיני לאה רכות אם כן אינה אותה לאה כי אותה היא לעשו וזו אחרת. עוד טעם אחר לעקרות רבקה כדי שיצא עשו בימי הזקנה, שאם היה יוצא בימי הבחרות לא היו יכולין בני יעקב לעמוד לפניו שנאמר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים, ולזה היו תאומים כי כן דרך התאומים להיות לשים בטבעם, ולזה גם כן יצא ראשון כי דרך היוצא ראשון להיות יותר חלוש מהשני לפי שהוא, נושאו והוא סימן ואתה על במותימו תדרוך, כמו שהיה מדרך לו בבטן, ולזה מתרוצץ עמו כדי להתיש כחו, א"כ ה' סבות להתיש כחו, ולכן יצא בימי הזקנה והיה ראשון והיו תאומים כי טבעם להיות חלשים כמו שאז"ל על פסוק ויעצמו, ולזה תומם כתיב שהאחד היה חלש, והיה מתרוצץ עמו כדי להתיש כחו, והיה שעיר כי טבע השער שהוא מתיש כח כמו שנודע לחכמי הטבע, ובפרט אם השער הוא כנגד הלב, כי אמרו במדרש כי הס"ס שהוא השר שלו יש לו שער כנגד הלב, ולזה רצה יצחק לברכו כי היתה מלאכתו כבידה והוא חלש רצה לברכו שלא יצטרך למלאכתו אלא שיתן לו מטל השמים, וכנגד החולשה יעבדוך עמים, ולזה אמר ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם, לומר שעיכוב ההולדה הוא כדי שיהיה יצחק בן ששים שנה כדי שיצא עשו בימי הזקנה כמו שאמרנו. וחז"ל נתנו טעם כללי לעקרות האמהות ואמרו לפי שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים, ונתנו טעם פרטי לרבקה ואמרו מפני לא מה נפקדה רבקה עד שיתפלל עליה יצחק כדי שלא יהיו אומרים תפלתנו עשתה פירות שאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה, ברכת אובד עלי תבא זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי, עלי תבא זה רבקה שאמר לה אחותנו את היי לאלפי רבבה, ועמדו ממנה אלופים מעשו שנאמר אלוף תימן אלוף אומר וגו' ורבבה מיעקב שנאמר רבבה כצמח השדה וגו', וי"א אלו ואלו מיעקב שנאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, על כרחין אליבא דת"ק שאמר ברכת אובד עלי תבא הוא כמתרעם ואומר הברכה של אותו רשע תבא עלי שאמר אחותנו את היי לאלפי רבבה, לא אמרו יהיו ממך או יצאו ממך אלפים ורבבות או רבבות ואלפים, אלא אמר הרשע את היי לאלפי רבבה, כלומר לא הנחתיך שתלכי עם האיש הזה אלא שידעתי שיצאו ממך, וזהו שאמר את היי העתידין לצאת ממנו יהיו ממנה את היי לאלפי, והקדים האלפים שהם מעשו לרבבות שהם מיעקב, ולא אמר לאלפי ורבבה אלא לאלפי רבבה משמע שיהיו האלופים לרבבה שהם בני יעקב, א"כ ברכת אובד עלי תבא אומר יעקב ברכת אותו רשע עלי תבא, וזו היא סברת ת"ק, ויש אומרים ברכת אובד עלי תבא בתמיה ח"ו הוא כיון לרעה כמו שאמר ולא נתקיימה ברכתו ואלו ואלו יצאו מיעקב שנאמר שובה ה' שישוב ברכתו של אותו רשע שהוא הקדים האלפים לרבבות שאמר את היי לאלפי קודם ואתה תשיב ותהפך רבבות קודם ואח"כ אלפי ויהיה הכל מישראל, אם כן סברת יש אומרים היא סברת בעל המאמר שאמר מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל עליה יצחק שלא יהי אומרים וכו':

3ועם זה יובן ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, ולא אמר לנוכח רבקה אלא לנוכח אשתי סתם, לפי שהם ברכו לרבקה שנאמר ויברכו את רבקה לזה אמר אשתו סתם, אבל אח"כ שהתפלל אמר ותהר רבקה אשתו, ומה שאמר לנכח לומר נגד ממנה, שהוא אמר לאלפי רבבה והוא התפלל רבבה ואלפי:

4בקחתו את רבקה. רבקה בת ג' שנים היתה א"כ מהו שבחה שאמרו ז"ל שהיתה צדקת ולא למדה ממעשיהם, אלא אפשר לומר שאינו כפשוטו אלא בת שלש שונים שהם אביה ואחיה ואנשי מקומה ועם שונים אל תתערב, שונים שאומרים שתי רשויות, וכן אמר בזוהר שאינו פשוטו (עיין שם דף קל"ו עמוד ב'):

5בת בתואל. פירש"י ז"ל וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל וכו' אלא להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע ולא למדה ממעשיהם, וא"ת היא היתה בת ג' שנים מה יכולה ללמוד בג' שנים, אלא השבח הוא כשאמר לה התלכי בה"א התימה כלומר שתאמר לא ואמרה אלך, ואמר ג"כ עם האיש שהוא גדול ואת קטנה, ואמר עוד הזה שהוא עבד וכנען בידו מאזני מרמה, ועכ"ז אמרה אלך, בזה נראה כוונתה שיותר טוב שתלך עמו מלשבת עם משפחתה בית אביה ועם אחיה למה כדי שלא תלמוד ממעשיהם, לזה הזכיר האבות והמקום והאח ונזכר האח באחרונה לומר שהוא היה ברשע שקול ככולם: