שפתי כהן על התורה, בראשית כז:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 27:6
Open in the reader →1ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר, למה לאמר תרי זמני, אלא אמרה רבקה לאמר, הנה שמעתי זאת האמירה שאני אומרת לך ברוח הקדש נאמר לי כי איני צייתנית, ולז"א שמעתי את אביך לא אמרה אביך אלא את אביך לומר שברוח הקדש נאמר, אל עשו אחיך לאמר הביאה לי ציד, כלומר אע"פ שהוא אמר צא השדה וצודה לי ציד, הכוונה היא ההבאה לא הצידה שאם הכוונה היא הצידה לא היה נאמר לי ברוח הקדש שאין אתה צייד ואינך איש שדה אלא מכאן שהכוונה היא ההבאה עיקר. ועוד לאמר עיקר אמירה היא לאמר הביאה לי, ועשה לי, שתעשה המצות לשמה, ולזה כשבא יעקב אמר עשיתי כאשר דברת, העשיה והדבור על כל דבר הייתי אומר זה לכבוד אבא, וכשבא עשו אמר יקום אבי ויאכל מציד בנו, אמר יצחק זה לא כוון בשעת הצידה אלא לעצמו שאמר מציד בנו, ולזה ויחרד יצחק חרדה גדולה ויאמר מי אפוא גימ' פ"ח, שם לי פח ללכדני להאכילני לחם חמודות שהוא צד לעצמו ואחמוד אותו ציד לאכול ממנו, הוא הצד ציד ויבא לי לשמי זה ראוי לברכה, גם ברוך יהיה, ס"ת גימ' ה"ס היא השכינה, גם השכינה תסכים עמי בברכתי: