שפתי כהן על התורה, בראשית לג:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 33:12
Open in the reader →1ויאמר נסעה ונלכה ואלכה וכו'. לא אמר ויאמר עשו אלא ויאמר סתם לומר שאינו עשו אלא אחר, כלומר שרוצה לעשות תשובה, ולזה אמר נסעה שנינו יחד ונלכה ואלכה לנגדך, ואלכה בעוה"ז שהוא עולם ההלוך כי הולך אדם אל בית עולמו, ואמר ונלכה ואח"כ ואלכה, כוונתו לומר כי כמו שיעקב לקח לו חלק מזה העולם כן הוא יהיה לו חלק בעוה"ב, ולז"א ונלכה שנינו בזה העולם ואלכה ג"כ אני לנגדך באותו עולם, וזהו לנגדך שיהיה לו חלק כנגדו, וזה לפי שאמר למעלה מי אלה לך, מי אלה הם אותיות אלהים, א"כ א"ל אלהים אינו מחלקך ואינו ממזלך, ואני רואה שהוא בסיעתך, ולפי שיעקב התפלל אם יהיה אלהים עמדי שלא תקטרג עלי מדת הדין שלא עשיתי כבוד אב ואם והיה יושב אהלים, אלהים מישב מה"ד לעולם, ובבית לבן היה משתמש בשם אלהים כי כן אמר התחת אלהים, דנני אלהים, נפתולי אלהים, וישמע אלהים אל לאה, נתן אלהים שכרי, זבדני אלהים, ויזכור אלהים את רחל, וישמע אליה אלהים, אסף אלהים, ולא נתנו אלהים, ויצל אלהים, כי כל העושר אשר הציל אלהים, כל אשר אמר לך אלהים עשה, א"כ לז"א מי אלה לך, אלהים הוא שלך, א"ל יעקב אתה רואה שיש לי ילדים ויש לי מקנה, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, ולז"א הילדים אשר חנן, מצאתי חן בעיניו לא בזכות ולא בדין, וכן אמר על המקנה קח נא את ברכתי כי חנני במתנת חנם ולא בזכות, ועל מה שאמר ואלכה לנגדך שרצה לקחת חלק באותו עולם כנגדו, אמר אדוני שהוא אדון הכל, יודע כי הילדים רכים, כלומר לא נתן לי דבר של קיימא דבר שהוא עומד והצאן והבקר עלות, פעמים עולות ופעמים יורדות, כי אם יבא להם איזה דפק ומתו כל הצאן, לא רצה לומר מיתה בילדים, אם כן איני כמוך שנתן לך איטליא של יון, דבר שהוא עומד, א"כ יעבור נא אדוני, אני אקבל אדנותך, נא עתה, עד אשר אבוא וגו', אם כן יעבור נא קח חלקך ואני אתנהלה לאטי היינו איטליא, שרמז לו שעתיד ללכת לשם שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, שהוא איטליא של יון, וכן עד אשר אב"א א"ל אדונ"י שעיר"ה סופי תיבות אליה, עד שיבא אליהו הנביא זכור לטוב שהוא המבשר, נא אדוני, עתה האדנות היא לך לפי שיצא ראשון, וזה העולם הוא לך כמו שהיה התנאי בינינו והשלטנות היא לך שנאמר ואלה המלכים אשר מלכו, אבל אחר זמן יעבור נא האדנות ממך: