שפתי כהן על התורה, בראשית לט:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 39:7
Open in the reader →1ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף. מהו ותשא את עיניה וכי לא ראתה אותו אלא אותו יום והלא יש לו שנה אחת שהוא בביתה שכן אז"ל ויהי ברכת ה' וגו' בבית ובשדה ששה חדשים בבית וששה חדשים בשדה מכאן שעמד יוסף בביתו של אותו רשע שנה אחת ואחר שנה אומר ותשא אשת אדוניו כו'. אלא המלאך שהיה עמו היה מכסהו מעין רעה, בפרט שהיה יודע שם בן מ"ב כמ"ש, וזה השם הוא שם הגבורה להציל כל המתגבר וכל המתגרה שכן אמר בגמ' על ר"ח על ההיא מטרוניתא שהיתה רוצה לקחת עפר מתחת רגליו לעשות לו כשוף אמר לה שקילי אין עוד מלבדו כתיב, לבדו גימ' מ"ב. וכשזחה דעתו עליו שראה עצמו שהכל בידו והוא מושל בכל אשר לו, וכמ"ש במדרש ויהי אחר הדברים הרהורי דברים היו שם, שהרהר יוסף אמר כשהייתי בבית אבי היה אבי רואה מנה יפה נותנה לי והיו אחי מכניסין בי עין הרע עכשו שאני כאן אני במנוחה ברוך המקום שהשכיחני מבית אבא והיה אוכל ושותה והיה מסלסל בשערו, א"ל הקב"ה אביך מתאבל עליך ואתה מסלסל בשערך גירה בו את הדוב מיד ותשא אשת אדוניו וכו', א"כ כשזחה דעתו עליו נעזב מהמלאך, וכן יפה תאר ויפה מראה ר"ת יתו"ם, שנעשה יתום מהמלאך, והסיח דעתו מלזכור ה' שהיה רגיל, מיד ותשא את עיניה ראתה מה שלא ראתה מקודם שהיה כמוס ומכוסה מעיניה ולכן העזה פניה ותאמר לו: