שפתי כהן על התורה, בראשית מב:כ

1ויעשו כן. לא עשו כן מיד כי אמר ויאמרו איש אל אחיו וגו', ויען ראובן וגו' ויסב מעליהם ויבך וגו' וישב אליהם וגו', ויצו יוסף וימלאו וגו', אח"כ אמר וישאו את שברם על חמוריהם וילכו, היה ראוי אחר שאמר להם ואתם לכו וגו' ויעשו כן יאמר מיד ויצו יוסף וגו' וישאו את שברם וגו', למה הפסיק בויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים. אלא אמרו ויעשו כן אינו חוזר על עשייה ממש אלא עשו כן כמו כן בנות צלפחד, שעשו הראוי להם לעשות והוא הודוי אבל חטאנו, כי זה דרך הצדיקים כשחוטאים מתודים ומצדיקים עליהם את הדין, וכן ג"כ אומרם על כן באה אלינו הצרה הזאת על הדין ועל היושר באה:

2או נאמר אבל אשמים. בראותם שנשבע בחיי פרעה שאמר חי פרעה ועתה מבטל השבועה שהוא אמר אם תצאו מזה ועתה אומר לכו מיראתו מהאלהים כמו שאמר את האלהים אני ירא ומי שנשבע בחיי המלך ומבטלה חייב מיתה, אמרו אבל אשמים אנחנו, זה שם עצמו ליהרג מיראתו מהאלהים שם מגמתו יראת ה' אע"פ שיהרג, אבל אנחנו לא שמנו יראת ה' מגמתנו אלא שמנו מגמתנו שנאת חנם ולא יראנו אלהים, א"כ אשמתנו גדלה עד השמים על אחינו, זה הוא נכרי ונתמלא רחמים עלינו וסכן בעצמו, אבל אנחנו על אחינו לא נתמלאנו עליו רחמים, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, זה שם אותנו בבית הסהר כמו שאמר ויאסוף אותם אל משמר מקום שאין בו לא נחשים ולא עקרבים, ולא היה בית הסהר אלא אל משמר מקום שמור שלא יברחו, ואפילו יהיה מקום נחשים ועקרבים הוא לא ראה בעיניו המקום אלא אמר לאחרים כי השליט אינו מוליכם בעצמו לבית הסהר אלא ע"י אחרים, א"כ הוא לא ראה צרותינו, אבל אנו ראינו צרת נפשו שידענו הבור שהוא מלא נחשים ועקרבים שכן אמר אל הבור הזה שהיה ידוע להם, ולזה אמרו הזה ולא אחר וגם אנחנו לא נתחננו לו כדי שימלא עלינו רחמים, אבל אחינו שנתחנן אלינו שכן אז"ל אפשר בן י"ז רואה אחיו מוכרין אותו ושותק, אלא שהיה מתחבט לפני רגלי כל אחד ואחד כדי שיתמלאו עליו רחמים ולא נכתב זה בתורה מפני כבודם, על כן באה אלינו הצרה הזאת על הדין ועל היושר כי זה האיש מחייב אותנו. ויען ראובן כששמע שאמרו אשר ראינו צרת נפשו על ענין הבור, אמר בי נוגעים שאני אמרתי השליכו אותו לזה אומר התנצלותו, אמר להם אני שתי אמירות אמרתי לכם, ולזה לאמר לאמר ב' פעמים, אמרתי אל תשפכו דם ואח"כ אמרתי השליכו אותו וגו', וההשלכה אינה שפיכות דמים בתמיה, ואמרתי גם כן ויד אל תשלחו בו, וההשלכה אינה שליחות יד, א"כ היה לכם ללמוד מדברי ולומר כיצד אתה אומר אל תשפכו דם ואל תשלחו בו יד ואח"כ אתה אומר השליכו אותו, אלא הכוונה היא לומר לכם אל תחטאו בילד, ולא שמעתם מלשון הבנה, ולא הבנתם כוונתי כשאמרתי השליכו אותו אין הכוונה השלכה ממש אלא לפי שאמרתם שתי אמירות שאמרתם ועתה לכו ונהרגהו ואמרתם ונשליכהו באחד הבורות אמרתי לכם לא נכנו נפש ואמרתי אל תשפכו דם, א"כ מהב' דברים שאמרתי לכם היה לכם ללמוד שאין כוונתי בהשלכה ממש אלא השליכו דבר זה לבור ולא תביאוהו למחשבתכם, ולא שמעתם לא הבנתם כי הכוונה היא אל תחטאו בילד בשום חטא, ואתם מיד ויקחוהו וישליכוהו, ואתם חושבים שפעם אחת נשפך דמו, כמה פעמים שפכתם דמו, אחת כשהשלכתם אותו ואחת כשמכרתם אותו והוא ילד שעשועים, אם כן פעמים הרבה שפכתם דמו, ולזה אמר וגם דמו, גם הוא רבוי:

3או נאמר שאמר ראובן אני אמרתי השליכו אותו אל הבור הזה, אולי אותו הבור אין בו נחשים ועקרבים ולא אמרתי הבורה, ואתם הלכתם ובקשתם בור שיש בו נחשים ועקרבים, וזהו וישליכו אותו הברה בקשתם בו הברת נחשים, א"כ אתם שפכתם דמו וגם דמו הנה נדרש. והם לא ידעו כי שומע יוסף, כששמע ענין הבור נזכר ששמעון השליכו לבור, לזה ויקח מאתם את שמעון למרק עונו, וכל מה שעשה לא עשה אלא למרק, הם עשו לו ג' דברים שהשליכוהו ומכרוהו וגרמו לו בית הסהר, כנגדם עשה עמהם ג' דברים, כנגד ההשלכה לבור שיש בו נחשים ועקרבים, כדי שיעברו עליו יסורין מנשיכתם ומעקיצתם, לזה חשדם במרגלים שהמרגל הוא ראוי לכל יסורין שבעולם כמו שאמרנו, וכנגד בית הסהר שם אותם במשמר, וכנגד המכירה עשה ענין הגביע עד שאמרו הננו לך לעבדים כמו שמכרוהו לעבד: