שפתי כהן על התורה, בראשית מב:ט

1ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם. אמר להם או מרגלים אתם או לראות את ערות הארץ באתם, א"ל לא היו עבדיך מעולם מרגלים. ואם אולי שמעת שהרגנו לאנשי שכם לא ברגול באנו עליהם אלא בדין באנו עליהם שפרצו גדרו של עולם, שהיו גדורים בעריות, אמר להם א"כ לראות את ערות הארץ באתם, אתם מה לכם בשוק של זונות אלא לראות שאנו ג"כ פרצנו גדרו של עולם ותלכו ותערכו עמנו מלחמה אמרו לו ב' טענות שאתה טוען עלינו, שאמרת מרגלים או לראות את ערות הארץ באנו לראות, אין בנו, ראשונה שאמרת מרגלים, כולנו בני איש אחד, וכששולחים מרגלים שולחים כל אחד איש ממקומו כדי שמה שלא ידע זה ידע זה, כי יש מקום שמגדל חריפים ויש מקום שאנשיו חרוצים ומלומדי מלחמה, ואין שולחים אחים כי אפילו יהיו מאה חשובים כאחד כל עוד שהם ממקום אחד. ועוד א"א לפי שאנו בני איש אחד, ואיך נעשה הדבר הזה ונסכן בעצמנו ט' ונדאיב לב אבינו, הנה יש לו י"ב בנים ולפי שאחד איננו לא אבה להתנחם מאחר שיש לו י"א כ"ש עשרה, ועוד בני איש אחד בארץ כנען, כי כנען אחיו של מצרים שנאמר ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, א"כ אין אנו ממלכות אחרת כדי שנרגל. א"ל הוא הדבר אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים, כלומר אתם מדבריכם נראה, וזהו לאמר מרגלים אתם, אתם אומרים שיש לכם אב ויש לכם אח, זה האב מאין יאכל כי משאוי חמור הלואי יספיק לבעל הבית לו ולחמורו, ואם תצמצמו מכולכם מעט מכל אחד ואחד הלואי יספיק מה שתצמצמו לאביכם, זה האח מאין יאכל, א"כ זה האח הנחתם אותו אורב כדי שאם יארע לכם שום דבר שיהיה בעזרכם בקיבוץ אנשים, וגם לראות את ערות הארץ באתם, שאם הוא כדבריכם שאמרתי ועבדיך באו לשבור אוכל, מי שבא מארץ רחוקה שהיא ארץ כנען כמו שאמרתם מפני זלעפות רעב ויש לו טפול בנים להוליך להם טרפם ומזונם יש לו פנאי לזנות, א"כ למה אתם בשוק של זונות, ודאי לראות את ערות הארץ באתם, חי פרעה אם תצאו וכו', כי אם בבא אחיכם הקטן, שמדבריכם נראה שהוא יותר גדול וגבור חכם ובוטח על גבורתו ושומר אתכם, יבא לכאן ויבחנו דבריכם שאמרתם לשם אוכל, כי אתם שבעים כי מי שהוא רעב אינו מזנה אלא מי שהוא שבע, כמו שנאמר ואכל ושבע ודשן ופנה וגו', אם כן שלחו מכם אחד, המיוחד שבכם כיון על יהודה שיודע באביו שאם לא יערבנו יהודה לא ישלחנו, וכן היה: