שפתי כהן על התורה, בראשית מד:יז

1ויאמר חלילה לי מעשות זאת, כמו שאמרתם עבדים, שאשר נמצא הגביע בידו יהיה כמו עבד שסרח לחייבו הריגה, ואתם תהיו נקיים מהריגה ותהיו לי עבדים חלילה, אלא האיש אשר נמצא הגביע בידו יהיה לי עבד, לא להריגה אלא לי עבד, שיקרא שמי עליו, ואתם עלו לשלום, לא כמה שאר עבדי שאתם תהיו נקיים מהריגה ותהיו עבדים אלא עלו לשלום. מצאתי כתוב גבי"ע נוטריקון גבור בכם יהודה ערב, גרם במכירתי ידוננו עליון, גם בכם יכעוס עליכם, גלגול בנפשכם יכפר עליכם, גאולה בקרוב יביא עליכם. גבי"ע במ"ק אח"ד רמ"ז להם שהוא מאמין באחד ב"ה, זהו מה שאמר את האלהים אני ירא. גבי"ע גימ"ל בי"ת יו"ד עי"ן גימ' ה"ס קש"ר שעשו קשר שלא יגלו הדבר, אבל שק"ר ה"ס שאמר זאת מצאנו, גביע גימ' מילה שהמהול לא יהא אכזרי, וכל זה למרק עונותיהם:

2גימטריאות אלהים יענה את שלום פרעה, מדת הדין תכניע ותענה שלותו, שחלם ז' פרות שהם ז' אקלימין שהוא כל העולם שמולך. יענה את, שלום, ס"ת התם שלותו שלא יאריך. ותבאנה אל קרבנה, שמלך על כל העולם בלא טורח ובלא מלחמה אלא הם באו מאליהן, ואמר קרבנה פירוש קרבנו אליך ונהיה תחת ידיך ותן לנו תבואה. ותראה כי בחלום לא אמר ותבואנה אלא בספור החלום ליוסף לכך אמר יוסף אלהים יענה ויכניע שלום, מושל, ישפיל ממשלתו:

3צומחות אחריהם. בכולם אחריהן בנו"ן, ובספורו ליוסף אמר אחריהם במ"ם, לומר שראוי היה לבא הרעב על פרעה מ' שנה אלא משום כבודו של יעקב לא היו כי אם ב' שנים ובאו אחר כך בימי נבוכדנאצר שנאמר ונתתי את ארץ מצרים שממה מ' שנה, וזהו אחריהם אחרי הס':

4ותבלען. גימ' זו היא מלחמת גוג עם המלה:

5וממהר האלהים לעשתו. כתיב חסר שלא נתקיים כולו:

6וחמש את ארץ מצרים, חמש כרכים גדולים היתה ארץ מצרים וכה"א (ישעי' י"ט) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים, שיחזרו להוייתן:

7הבאת כתיב. אותיות אהבת, שבימי השובע אוהבים זה את זה, וזהו ותרעינה באחו באחוה ובאהבה:

8וייטב הדבר בעיני פרעה, אע"פ שהוא דורש טוב לעצמו:

9אשר רוח אלהים. ס"ת רמ"ח שרמ"ח איבריו מלאים רוח הקדש:

10אחרי הודיע. אחרי יבא אדם אחר שיהיה פותר חלומות שהוא דניאל, הודיע גימ' דניאל:

11מרכבת המשנה. מ' שנה הרכיבם הקב"ה בענני כבוד:

12ויוסף בן שלשים שנה, עליו נאמר לשום שפלי"ם למרו"ם וקודרי"ם שגב"ו יש"ע מפ"ר מחשבות ערומים, ר"ת שלשים, שהקב"ה הפיר עצת אחיו ועצת פוטיפר ואשתו שרצו להשפילו והגביהו הקב"ה:

13ותעש. אותיות שעתו, עד שבאה שעתו של יוסף:

14נשני. רמז על בית ראשון שעמד כמנין נשני, שבאותו זמן היו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ונשו כל עמלם שהיה להם במצרים:

15בנימין. בן ימין שהיה יעקב נשען ימינו עליו:

16הוא המשביר. קרי ביה המסביר שהיה מסביר פנים לכל, ואז"ל וברכה לראש משביר בגימ' תלמיד חכם, הוא המשביר לכל עם הארץ, שהיה מלמד לעמי הארץ:

17ויכר יוסף את אחיו, לעולם הוא עמהם באחוה, שלעולם הוא מזכירם בלשון אחי, את אחי אנכי מבקש, וילך יוסף אחר אחיו, ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו, אבל הם לא הכירוהו, מעולם לא זכרוהו בלשון אחוה, שאמרו הנה בעל החלומות, לכו ונהרגהו, ונשליכהו, ויקחוהו, וישליכו אותו, אפילו שמו לא היו מזכירים:

18אשר ראינו צרת. ר"ת ארץ שנפל לארץ לפניהם ולא רחמו עליו:

19שאולה. מלא ו' ששה ימים נדונים בגהינם ולא יום שבת:

20שאולה והרעב. שוה הרעב לגיהנם, והעני שרוב ימיו ברעבון אינו רואה גיהנם:

21חי היש לכם אח. ס"ת משיח, לכם מלך, המשיח הוא לכם. כל הימים, גימ' בעולם הבא:

22כי לולא. אלול, מר"ח אלול לא יתמהמה האדם לעשות תשובה, כי עתה שבנו פעמים, זה ר"ה ויוה"כ שצריך לשוב בתשובה בהם: