שפתי כהן על התורה, בראשית מד:יח

1ויגש אליו יהודה. ס"ת שוה שהיה שוה לו כאומרם ז"ל כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף, עברו, יחדיו שנתמלאו עברה זה על זה, מלך בחיות ארי יהודה, מלך בבהמות שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו, א"כ שוה לו:

2ויגש אליו יהודה וגו'. שהוא ערב נתחזק ונתקרב ופתח פיו, ויאמר בי אדוני אל יחר בעיניך שנתקרבתי אליך למה שבי תלוי הדבר כמו שאמר אח"כ כי עבדך ערב, ואמר ידבר נא עבדך דבר שאל יחר אפך בעבדך, זה העבד שנתחדש לך לא תתנהג עמו מנהג עבד ותסביר לו פנים כי אינו כמו שאר עבדים, זה יש לו אב ויש לו אחים, ולזה נתקרבתי אליך כי הוא ממשפחה גדולה, לדבר באזני אדוני, כדי שלא יקנאו שאר עבדים, ומרוב חבתו אצלנו ואצל אבי אני מצוה עליו כי כמה טורח טרחנו עד שבא לכאן, ועתה מודיעו הענין כיצד בא, אדוני שאל וכו' שמעתי בשם כמהר"ר יעקב בי רב שאמר יהודה שבנימין לא גנב הגביע, בי אדוני בבקשה ממך ידבר נא עבדך, תדבר לעבדך שבא אחרינו שהוא מנשה, באזני אדוני, לא תדבר עמו בפרהסיא בפני המון העם אלא בינך לבינו כי לא ירצה לבזות עצמו בפני העם לומר שהוא שם הגביע והוא יגלה הדבר, ואל יחר אפך לא תדבר לו בפנים זועפים אלא בסבר פנים מאירות, כי כמוך כפרעה, פרעה לא האריך במלכות אלא לפי שהוא בעל משפט כי מלך במשפט יעמיד ארץ וכן ראוי לך לעשות, ולא, תרבה שאלות עם בני אדם כי ברב דברים לא יחדל פשע, כי מהשאלה ששאלת היש לכם אב או אח הוצרכנו להשיבך משום כבוד המלכות, אבל לך כל הדברים הם בטלים, וזהו לאמר, ומרבוי הדברים באת לידי חטא שאתה לוקחו שלא כדין, ואמר כי כמוך כפרעה ע"ד שאמר שהוא מצוהו עליו יאמר הרי אתה היית עבד ולפי שאתה נראית לפרעה שאתה מיוחס שאמר פרעה הנמצא כזה איש וגו' שאמר אין זה עבד גנוני מלכות אני רואה בו ומזה עלית לגדולה, א"כ ממך תדין את חברך לפי שהוא מיוחס. עוד אמר בי אדוני כלומר העון הוא תלוי בי, לפי שאמר האלהים מצא את עון עבדיך, א"ל ברמז שאין העון תלוי אלא בי שכמו שאמרתי לכו ונמכרנו אם הייתי אומר הניחו היו שומעים ממני כי אני מלך כמשז"ל על פ' וירד יהודה מאת חיו:

3או יאמר ידבר נא עבדך. כלומר זכור עבדותך שהיית עבד קנוי בדמים, באזני אדוני איני רוצה לבזותך לפני העם, ואל יחר אפך כלומר ואל יחר אפך באומרי לך שתזכור ימי העבדות, כי כמוך כפרעה פירוש כי כמו אע"פ, כמו רפאה נפשי כי חטאתי, אע"פ שאתה מלך כמו פרעה, עכ"ז אינך שוה לו הוא מלך בן מלך ואתה היית עבד וראוי לך לזכור בימי מלכותך זמן עבדותך ולא תתגאה, כאומרם ז"ל על פ' ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה, ביום הטובה ראה יום הרעה, ואתה טעמת טעם העבדות ואין ראוי לך לעשות בן חורין עבד. ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן, בשביל כבוד המלכות הוצרכנו להשיבך על כל שאלותיך. אדוני שאל, ויש לשאול שלא מצינו ששאל היש לכם אב או אח, כי הוא א"ל מרגלים אתם ואמרו הם י"ב עבדיך אחים אנחנו והנה הקטן וגו', וכן ג"כ באומרם לאביהם שאול שאל האיש לנו העוד אביכם חי היש לכם אח, הוא לא שאל ולמה אמרו שאל שאל ב"פ, ועוד אומרם שאול שאל לנו לאמר, מאי לאמר, וכן ג"כ אדוני שאל את עבדיו לאמר מאי לאמר. אלא א"ל מרוב החשדות שחשדתנו עד שאמרנו יש לנו אב ולא אמרנו בפירוש אלא הובן מתוך דברינו קודם שאמרת מרגלים אתם, אמרנו לך כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים חזרת ואמר לא כי ערות הארץ כו'. אמרנו לך י"ב עבדיך אחים אנחנו וגו' והנה הקטן את אבינו א"כ אמרנו והנה הקטן את אבינו משמע שיש לנו עוד אח ושאבינו חי שאמרנו את אבינו, פירוש עם אבינו וכן אמרו לאביהם שאול שאל ב' שאלות, שאמר קודם מרגלים ואח"כ לראות את ערות הארץ. א"כ הבננו מתוך דבריו שכוונתו הוא לידע אם יש לנו אח, וז"ש שאול שאל האיש לאמר, משאלותיו ומדבריו נראה שכוונתו היה לשאול וז"ש כאן ג"כ אדוני שאל את עבדיו לאמר, ועוד י"ל ששם שומרים על פתחי המדינה והיו שואלים על שמו ועל שם אביו, ולז"א שאול על שמנו שאל על שם אבינו וכשראה שנכנסנו עשרה כל אחד בפתח אחר בני אב אחד כשראה כן אמר מרגלים אתם עד שאמרנו י"ב אחים והנה הקטן את אבינו, א"כ אדוני שאל הוא על שומרי הפתח ששאלום מה שמו ומה שם אביו, לאמר הוא לדעת היש לנו אח שאמר מרגלים אתם עד שאמרנו י"ב וכו':

4ובמדרש תדע שמתחלה באת עלינו בעלילה כמה מדינות באו לכאן ליקח אוכל כלום שאלת להם כמו ששאלת לנו, נראה שמה שאמר אדוני שאל אינה שאלה אלא עלילה ומשום כבוד המלכות אמר אדוני שאל ולא אמר אדוני העליל, ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים, ובזוהר יוסף אזדבן בגיניה דיהודה ואתאביד מאבוי והשתא את ערב ביה בבנימין ואתאחיד דלא יתאביד ובג"כ ויגש אליו יהודה, ולזה אמר וילד זקונים כלומר ששניהם עליו, ואחיו מת אולי כיון על שלה בן יהודה, ולז"א ואחיו מת כיון על אונן, ולזה לא אמר יש לנו נער כי בנימן היה גדול ואמר ילד אלא כיון על בנו שלה, כמשז"ל נודרים להרגים להטעותם לומר עבדא דבי נורא אנא: