שפתי כהן על התורה, בראשית מה:ד

1ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי. אז"ל הראה להם שהוא מהול. אשר מכרתם מכר תם המכר שלכם הוא תם והוא מזרע איש תם. ואפשר שמה שהראה להם שהוא מהול הוא שיוסף נולד מהול והוא אחד מי"ב שנולדו מהולים לזה הראה להם, שמי שנולד מהול אינו כמילת ב"ו:

2ויאמר להם גשו נא אלי, ר"ת לגנאי, לגנותם ולומר להם אני יוסף אחיכם, אני לעולם זכרתי האחוה ואתם לא באתם אלא בסבתי שלקח אבי את רחל ואתם מכרתם אותי אם הייתי נאבד אף כלכם נאבדים שאתם נקראים על שמי שנאמר אוני יחנן ה' שארית יוסף, ואמר אשר מכרתם אותי מצרימה נחם לבם ואמר להם תדעו שזו היא סבה אלהית שהמכירה היתה למצרים ולא למקום אחר כי למחיה וכו', ועתה אל תעצבו וכו', א"ל להרבה דברים היתה סבת מכירה זו, שלחני למחיה כי למחיה למ"ד מ"ם מלמחיה ע', נבא שהם ע' נפש. ועוד שלחני לשום לכם שארית, כשיהיה הגלות לא יגרשום ממקומם אלא ישבו בארץ ויזכרו מה שעשיתי עמם שזנתי אותם בשנת רעבון, וכן היה שאע"פ שאמר אשר לא ידע את יוסף לפחות הועיל להם שלא גירשום שנאמר ומושב בני ישראל וגו', ויש תועלת אחרת במכירתי למצרים ולא למקום אחר שאילו היה הגלות למקום אחר לא הייתם יכולין לסבול עול הגלות והייתם מתערבים עמהם וכורתים להם ברית, אבל במצרים לא יקבלו אתכם כי תועבה למצרים כי אפילו הלחם כשנגע בו הישראלי הוא מתועב להם ואינם אוכלים אותו וכ"ש שלא יתערבו בהם. עוד תועלת אחרת במכירה למצרים כדי שלא יתחתנו בהם שאם היו מתחתנים בהם לא היו יוצאים לעולם, הרי גלות בבל לפי שנשאו נשים נכריות לא יצאו כולם ולא נעשו להם הנסים שנעשו להם במצרים, כמו שאמרו ז"ל על פסוק עד יעבור עמך ה' עד יעבור, שתי העברות, ראויים היו ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה בימי משה אלא חטא נשים נכריות גרם, זהו להחיות לכם שלא, תטמעו בהם, כי כל אותו הזמן שהיו ישראל במצרים לא חשק שום ישראל מצרית ולא מצרית חשקה בשוה ישראל, אע"פ שהמצריים הם כעורים והם היו מצויינים כמשז"ל ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם וכו' עם כל זה לא חשקו בהם, כי אשת פוטיפר היתה סבה מאתו יתברך, אבל שאר המצריים היו מתעבים אותם, א"כ להחיות לכם ודאי לפליטה גדולה שתפלטו מהם כמ"ש, לא תחשקו אתם בהם והם ג"כ לא יחשקו בכם, ואע"פ שאני מבשר לכם ענין הגלות אל תעצבו כי יהיה שלום בימיכם כי הרי אני עומד בפניכם וכל עוד שאני חי לא ישלטו בכם כ"א אחרי מות כולכם, וזהו לכם שארית בארץ ולהחיות לכם וכו', ועתה לא תזוח דעתכם לומר שאתם שלחתוני, לא אתם שלחתם אותי הנה כי אתם מכרתם אותי למדינים והמדינים מכרו אותי לישמעאלים סוחרים והם מכרוני למצרים, וכנגד אלו הד' מכירות שמני אלהים לאדון ואב ומושל ושליט, מהרו ועלו אל אבי, אל תניחוני בחטא שחטאתי עד עתה שהנחתי אבי באבל ולא קיימתי כבוד אב, ואם כן מהרו וכו' ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף, אל תקדימו לומר יוסף בנך אלא בנך ואח"כ יוסף, וכן לא תאמרו כמ"ש לכם אב אדון ומושל, אלא שמני אלהים לאדון לבד, כדי שלא יתעלף מרוב השמחה וימות, כמו שמצינו במסכת כתובות (ס"ב:) כמה מעשיות מב"א שמתו מחמת השמחה, אבל אחר כך כשיתחזק לבו והגדתם לאבי את כל כבודי ואת כל אשר ראיתם, והם לא עשי כן אלא ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל, לזה ויפג לבו וכו', ולמה אמר שיאמרו לו שמני אלהים לאדון הואיל והוא מפחד שמא יתעלף מרוב השמחה אפילו זה לא יאמר, אלא שהוא אומר רדה אלי ולמה לא יבא יוסף אליו, לז"א שמני אדון למצרים אני איני יכול לבא אליך אבל אתה תבא אלי אל תעמוד, ואם יקשה עליך ישיבת ארץ מצרים ארץ טמאה כמ"ש המדרש שהוקשה עליו עד שא"ל הקב"ה אנכי ארד עמך, לז"א לו וישבת בארץ גושן, במקום שישב שם אברהם ונתן לשרה במתנה כדי שישבו בה ישראל בעודם בגלות וצאנם ובקרם, וז"ש אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך, א"כ צריך שתחזיק בה מעתה, א"כ רדה אלי אל תעמוד, רמז לו שלא יעמוד שם גופו אחר מיתה, וזהו אל תעמוד. וישבת בארץ גשן, א"ל אם יקשה עליך ישיבת מצרים כדי שלא תהנה מממשלת הקליפות, וכלכלתי, ע"י כי אני השליט והמזון ע"י יורד לכ"י שהוא נקרא, כל כי כל בשמים ובארץ ותרגם דאחי' בשמיא ובארעא וכ"י נקראת כל, וה' ברך את אברהם בכל, ולז"א כלכלתי היינו כל כל, ועוד כי זה חמש שנים רעב וכשיש רעב בעולם העולם ניזון מהקליפות, ולז"א והיית קרוב אלי פן תורש תעשה רש, לפי שהקליפה אין לה אלא התמצית שהיא שואבת מבחוץ, א"כ אפילו תשב בא"י אתה תחת רשות הקליפות הואיל והן שני רעב, א"כ רדה אלי אל תעמוד, וראיה מהזוהר כדלקמן:

3עוד פן תורש, א"ל אם תשב שם תצטער בכל עת כשיכלה המזון לחזור לכאן, כי דבר מלך הוא שלא יבוא אלא חמר אחד ולא ישלח עבד כמ"ש, ודבר מלך אין להשיב א"כ יצטרכו בכל עת לחזור לבא, וא"כ יתום הזכות כי מנכים לו מזכיותיו כמו שהוא אמר קטנתי מכל החסדים נתמעטו זכיותי ותהיה רש מן הזכיות, א"כ פן תורש אתה וביתך שלא ישאר להם זכות אבות, וכל אשר לך ג"כ פחד על עצמו שמא בהליכתם ובחזירתם יאכלו זכות אביהם ולא ישאר לו שום זכות וזהו וכל אשר לך שהוא יוסף המאושר לך, וכן לך למ"ד כ"ף, גימ' זהו יוסף: