שפתי כהן על התורה, בראשית מה:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 45:1
Open in the reader →1ולא יכול יוסף להתאפק, כשראה יוסף דבריו של יהודה שבכל דבור אמר אבי ואינו רוצה להדאיב לב אביו אמר יוסף אוי לי כמה שנים הדאבתי לב אבי ולא זכרתיו ולא עלה בלבי לומר אשלח להודיעו שאני חי והוא חושב ואומר טרף טורף יוסף, ואומר אך כמשז"ל על וישאר אך. נח שהיה גונח דם, אמר יוסף אני גרמתי לאבי ולפחות אחר שמלכתי שיש לי ט' שנים ז' דשובע וב' דרעב, וכשמצא יוסף עצמו שחטא חטא גדול שהניח אביו בשכול ובאבל וקפץ עליו לבכות, לא כמו הבכי של בנימן כשראה שאותו הבכי היה כי נכמרו רחמיו, ולז"א ויבקש לבכות הוא בקש הבכי, אבל כאן הבכי היה בא על החטא שהיה גובר עליו והיה בהרמת קול לפי שבא על חטא, לז"א ויתן את קולו בבכי לא אמר ויבך הבכי בא אלא היה מצטער להוציאו ולא היה לו כח שיעצור הבכי, וכדי שלא להתבזות בפני העם לבכות בפניהם או כדי שלא יצערו לאחיו שיאמרו אלו גרמו לו לבכות לזה קרא בקול גדול הוציאו כל איש ויתן קולו בבכי עד ששמעו מצרים. ויאמר יוסף אל אחיו א"ל סבת הבכי כמודה ומתודה על חטאו הגדול, ואמר אני יוסף כלומר אני בעולם ואבי בעולם ולא הודעתיו, כמה נתאבל עלי תימה איך חי, וזהו העוד אבי חי, ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו ופחדו שלא יתלה הסרחון בהם שהם בד"י האבל לאביו וגם השכול, ומרבוי הרמת קול הבכי:
2מצאתי כתוב ולא יכול יוסף להתאפק. דרך המלך הוא שמושיב שופטים לשפוט את העם והוא אינו שופט אלא אם יהיה דבר גדול ונוגע למלכות, ודבר מרגלים הוא דבר שנוגע למלכות, אבל דבר גניבה הוא לשופט וזו היא גנבת הגביע, אמר יוסף עתה יחשבו המצריים שאני אוהב לשמוע טענת בעלי דינים וכל מי שיש לו שום תביעה יניח השופט ויבא אצלי, לז"א הוציאו כל איש חוץ מאלו שיש בהם חשד של מרגלים ואני רוצה לפתותם, והוא כיון שלא יתבזו אחיו באומרו אשר מכרתם אותי שלא יאמרו אח כזה ימכר. עוד אמר הוציאו כל איש, כדי שלא ידעו המצרים מענין המכירה ויכתבוה בספריהם ללעג ולקלס על ישראל, והקב"ה פרסמה ששם בלב קיסר ללמוד התורה ולדעת דבריהם ולעשות הנקמה שעשה שהרג י' חכמים והכל סבה למרק עונם: