שפתי כהן על התורה, בראשית מו:א

1ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע. ליחד המדות, וכן ויזבח זבחים ר"ת בגימ' אחד, והזבחים היו שלמים, ולזה אמר לאלהי אביו יצחק, כן כתב רבינו בחיי ז"ל, כי מפני שראה גלות מתחיל בזרעו והיה מפחד מזה ע"כ הוצרך להקריב קרבן הזה לפחד יצחק כדי להשלים המדות, וכיון שהקריב קרבן אל הכוונה הזאת אז נראה לו פחד יצחק במדת הדין הרפה, לבאר כי אע"פ שיגלו שם בניו לא יכלו בגלותם, ועל כן אמר אלהים במראות הלילה, כלומר אע"פ שהוא דין שהוא אלהים במראות הלילה במדת הדין הרפה הוא בשרו בגאולה אחר השעבוד ע"כ:

2במדרש א"ר יהושע חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שיאמרו לי פסוק זה ולא אמרו עד שבאתי אצל ר' יהושע בן פרויה ואמר לי הרב והתלמיד שהיו מהלכים בדרך שואלים תחלה בשלום התלמיד ואחר כך בשלום הרב א"ר הונא כי אתא רבי יהושע בן לוי לטבריא שאליה לר' יוחנן ולרשב"ל, ר' יוחנן אמר שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, רשב"ל אמר על ברית השבטים הקריב. הוקשה להם ז"ל לפי שהקרבן אינו אלא להוי"ה כי זובח לאלהים ח"ו יחרם ואיך יעקב יזבח לאלהי אביו, לזה אמר ששאל לכל בעלי אגדה שבדורו ולא אמרו לו, וכן רבי יהושע בן לוי שבא לטבריה ושאל לר' יוחנן וריש לקיש. ומה שאמר ריש לקיש על ברית השבטים הקריב הוא כמו שפירש רבינו בחיי ז"ל, וכן בזוהר ע"ש:

3ובמדרש ויסע ישראל בארה שבע. הלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקנו בבאר שבע שנאמר ויטע אשל בבאר שבע, וכמה היה ארכן שלשים אמה והצניעום עד הקמת המשכן הה"ד וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים ע"כ, לזה אמר נמצא: