שפתי כהן על התורה, בראשית מו:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 46:3
Open in the reader →1ויאמר אנכי החל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה. שהיה ירא יעקב שמא יטמעו בניו עם המצרים ויתערבו עמהם וישאו נשים מהם וילמדו לשונם כמו שהיה בבבל שנאמר חצים מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית ונשאו נשים נכריות ולא יהיה להם גאולה, לזה הבטיחו הקב"ה ואמר לו אנכי ארד עמך מצרימה, כמו שבירידה אני נכנס עמהם במנין שהיו ע' חסר אחד עד שנכנס הקב"ה עמהם והשלים מנין ע', ולזה נתיחסו הזכרים בשמותם שאמר ואלה שמות בני ישראל ועלי למנין ס"ט והקב"ה השלים מנין ע', יש לו בהם צורך וכתב רבינו בחיי ז"ל כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה שבעים ועם יעקב ע"א, וכן אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ועם משה ע"א, וכן סנהדרי גדולה ע' ועם הנשיא שעל גביהם ע"א, וכן ע' אומות ועם ישראל ע"א, וכל זה דוגמא של מעלה כנגד ע' מלאכים הסובבים לכסא הכבוד ועם הקב"ה ע"א והם נקראים בית דינו ע"כ. א"כ נכנס עמהם להשלימם בכל מיני שלימות שכביכול הוא שוה להם כן יהיה בעלייה עלו לס' רבוא חסר אחד עד שנכנס הקב"ה עמהם במנין, זהו ההבטחה שהבטיחו כמו שבירידה אני שוה לכם כביכול והם כלם צדיקים ואינם מתערבים עמהם ואין נושאים מהם ואין משנים שמותיהם כמו שאמר ואלה שמות כן בעלייה שמי מעיד עליהם. ואם תאמר למה לא עשה כן בגלות בבל, דע שבגלות מצרים הם כמו הנער הקטן שעדיין לא ראה אור והם היו מוטבעים בגלולי מצרים ובע"ז שלהם כמו שאמרו ז"ל על פסוק לבא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' ולא ידעו הקב"ה ולא ראו נפלאותיו ולא הכירו דרכיו, ולזה אע"פ שעשו במדבר כמה הכעסות ועשו העגל ונגזרה גזרה במדבר הזה יתמו ושם ימותו לא נגזרה על פחות מבן עשרים ולא על יותר מס' ואפילו על מי שנגזרה עליהם הגזרה שהם מבן כ' ולמעלה לא מת אחד מהם פחות מס' עד שעבר עליהם כרת. אבל אחר שהוציאם ממצרים ועשה להם כמה נסים ונפלאות בים ובמדבר ובנתינת התורה ובמן ובבאר והעלם לא"י ובנה להם ב"ה אז נמסרה הבחירה בידם, משל לבן קטן שהיה אביו מאכילו ומשקהו ומלבישו וכשגדל השיאו אשה ובנה לו בית אמר לו עד עתה הטפלתי בך מכאן והלאה הטפל אתה בעצמך כבר גדלת וידעת הטוב והרע ובחרת, לזה לא נעשה להם בגלות בבל כמו שנעשה להם במצרים, כי הניחם על בחירתם והם הלכו אחר יצרם:
2עוד אל תירא מרדה מצרימה. לפי שאמר ליצחק אל תרד מצרימה וירא שלא יעכב על ידו והקריב לו קרבנות כדי שלא יעכב, לזה אמר לו אל תירא לא די שלא אעכב אלא אדרבא אנכי ארד וכו', ואמר ואנכי אעלך גם עלה, א"ל בזכות התורה שקבלו כשאומר אנכי ה' אלהיך, אעלך מזה הגלות, גם זה גלות בבל, עלה זה גלות אדום, אז כשבשרו כן אמר ויקם יעקב מבאר שבע, קימה היא לו ירידתו למצרים אע"פ שהיא שפלה והולכים לה בירידה, אינה אלא קימה, ולזה אמר לו אל תירא מרדה מצרימה, כלומר לא יעלה על דעתך כמו שהולכים לה בירידה כן יהיה לך ירידה ח"ו, לזה לא נזכרה בו ירידה אלא אמר ויקחו את מקניהם וגו' ויבאו מצרימה, לא אמר וירדו וכה"ח וכל זרעו הביא אתו לא אמר הוריד, וכן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה לא אמר היורדים, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, וכן הבטיחו שאמר לו כי לגוי גדול אשימך שם, אז"ל ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם: