שפתי כהן על התורה, בראשית מו:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 46:7
Open in the reader →1בניו ובני בניו וגו' וכל זרעו הביא אתו מצרימה. זה הפסוק כולו הוא מיותר וכבר אמר ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו למה כפל הענין ולמה אמר אתו ג"פ. אפשר לומר שהביא יעקב כל הדורות שעתידין לבא הביאם בגלות מצרים ולזה כפל ואמר ב"פ וכל זרעו הביא אתו כדי שיראו נסיו ונפלאותיו ויקבלו התורה שכולם היו במעמד הר סיני שנאמר להם אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים שכולם נבלעו בהם וכה"א ואותנו הוציא משם, בכל דור ודור אומרים אותנו הוציא משם, ובכל מצוה ומצוה אומר אשר הוצאתיך ולא אמר אשר הוצאתי את אבותיך, וכן אנו אומרים אמת ממצרים גאלתנו, לא גאלת את אבותינו, ועם המשל שאמ' לעיל תבין יותר, וכן אמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות לא אמר אראך, וכן אמר יצאו כל צבאות ה', וא"כ אומר הוציא ה' את בני ישראל ממצרים על צבאותם קודם אמר על צבאות ה' ואח"כ אמר צבאותם. אלא יצאו כל צבאות ה' שכינה ומחנותיה, ולזה צבאות ה' מלא, בני ישראל על צבאתם חסר, הם כל הדורות העתידין לבא ג"כ היו במצרים ויצאו כדי להרגילם בגלות כדי שיוכלו לקבל הגלות של ע' אומות שהוא גלות אדום שמכתבת טרוניא לכל המלכיות, כי אברהם אבינו בירר לבניו ד' גליות כדי שלא יכלו באש של גיהנם, וה' הסכים על ידו שנאמר אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם, וחזרה גיהנם משרפות אש לכל העכו"ם קוצים כסוחים, וכן יצחק כוונת ברכתו לעשו היתה זאת שישבו בני יעקב תחת גלות אדום ואחיו ועתה יעקב הביאם כולם וכולם כוונו לשבור הקליפה ולהתיך זוהמת הנחש, וסימן אל גנת אגוז ירדתי ארבע קליפות יש לאגוז ולזה ד' גליות נאמר לאברהם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת, ויעקב אבינו רצה לכלול הכל בגלות מצרים שבאו שם ע' אומות מחמת הרעב, וכשבאו ישראל במעמד הר סיני פסקה זוהמת הנחש ונשתברו הקליפות שהם ד' בכורות אלא שחזרה בעשיית העגל, ומה שאנו אומרים בליל פסח ואילו לא הוציא את אבותינו עדיין אנו ובנינו וכו', זהו לשכך אוזן הבן שאין לו דעת לקבל כמו שאמר כנגד ד' בנים דברה תורה וכו', א"כ וכל זרעו כל הדורות היוצאים מזרעו הבי"א מצרימ"ה גימ' משה גואל, שהביא גואלם עמהם, ולזה רמזו ז"ל וחמושים אחד מחמש מאות שאותם שהיו בגוף ושאר הנשמות העתידין לבא יצאו, וכן חמשים במלואו כזה ח"ת מ"ם שי"ן יו"ד מ"ס הנעלם גימ' העתידין ע"ה, הם הנשמות הנעלמות, ומשו"ל השאר מתו בשלשת ימי אפלה פירוש שנתעלמו, ולזה היה רבוי שהיו יולדות ו' בכרס אחד וי"א שהיו יולדות בכל יום, וכן ג"כ רמזו על פ' אהיה אשר אהיה א"ל הקב"ה למשה אני הייתי עמהם בגלות זה אהיה עמהם בשעבוד מלכיות היל"ל אהיה עם בניהם ולמה אמר עמהם לרמוז למה שאמרתי, א"כ יעקב הביא כל הדורות העתידין לבא תחת גלות מצרים ויכלול בו כל שאר הגליות שעתידין לקבל ולא יהיה גלות עוד ויחזרו לכוונת הבריאה להיות כמלאכים שנאמר בראשית ברא אלהים, שהם המלאכים נקראים בני אלהים שנאמר ויבאו בני האלהים וכתיב אני אמרתי אלהים אתם, ובמעמד הר סיני נפסקה זוהמת הנחש אלא שחזרה ונמשכה הערלה בעשיית העגל: