שפתי כהן על התורה, בראשית מז:טו

1הוגד לי בחלום, שתם הכסף מארץ מצרים כדי שלא יהיה להם כסף, כדי שלא יקנו בני ישראל וישאו ויתנו בהם ויעשו סחורתם ויקשה עליהם יציאתם מאחר שלקחום בדמים, אם כשהיו בחנם רדפו אחריהם כ"ש כשהיו קנויים בדמים. וגם תם הכסף כדי שיקנה אותם לעבדים כמו שאמרו קנה אותנו, וכן אמר יוסף הן קניתי אתכם וגו' כדי שיהיו מבדים ולא ישתעבדו בישראל, ולזה אמר מבית עבדים וכה"א עבדים משלו בנו פורק אין מידם, אלא וירדפו מצרים וכו', כימי צאתך מארץ מצרים אראנו וכו', ולזה אמר הן קניתי אתכם, היום אתם קנויים לי ואין העבד משתעבד באדון אבל אדמתכם לפרעה:

2נחזור לעניננו. שנתן להם אחוזה בארץ מצרים כדי שיהיו הם העיקרים מתושבי הארץ. במיטב הארץ בארץ רעמסס, כלומר שבאשר יחזיק בארץ רעמסס שהיא מיטב הארץ באלו כ"ש בארץ מצרים, ולזה אמר בארץ מצרים בארץ רעמסס, וכוונתו של יוסף הוא שהיה יודע שיבא הגלות וכדי להבדילם שלא יטמעו עמהם דור הבא כדי שיהיו מובדלים מהם, וכדי שלא ילמדו ממעשיהם כדי שיהיו ראויים לגאולה, וגם כן כשיבאו המכות לא יבאו בהם ויצטערו עמהם, וגם כדי להראות נפלאותיו וגבורותיו של הקב"ה שהיא מיטב ארץ מצרים והמכה היה לה לבא על עיקר הארץ שהיא המיטב, ועכ"ז לא בא שום מכה עליה, וכה"א והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד וגו' כלומר מן הראוי הוא להביא המכה על ארץ גושן לפי שהיא ארץ מצרים העקרית, אבל לפי שעמי עומד עליה הפליתי להראות את נפלאותי, אם כן נתן להם אחוזה בארץ מצרים אבל הישוב לא היה אלא בארץ גושן כדי שתהיה ארץ מצרים קנויה להם בין בשטר בין בחזקה בין בגושן בין במצרים שיש להם שטר מתנה כמו שאמרו, ולמצרים לא נשאר להם כי אם אדמת הכהנים, ואפילו אחר שמכרו אדמתם לא הניחם בה שלא יחזרו ויחזיקו בה כדי שיהיו כולם גרים ולא יונו את אחיו לומר גרים אתם יאמרו אדרבא אנו תושבים ואתם גרים אתם לכו מעלינו, וכדי שלא ידע פרעה ולסתום עיניו לא קנה אדמת הכהנים אע"פ שחוק הוא לכהנים עתה נתייקרה התבואה והחוק שהיה להם בימי הזול לא יספיק בימי היוקר ועכ"ז ואכלו את חקם על ערך הזול, כל זה כדי שלא ידע פרעה שעושה כל זה בשביל אחיו כדי שיהיו עיקרים, וכן אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה ותהי הארץ לפרעה:

3אז"ל כשירד יעקב למצרים נסתלק הרעב והטעם לפי שהלחם הוא במדתו של יעקב, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכשירד למצרים ירדה מדתו עמו והבן: