שפתי כהן על התורה, בראשית מז:כט

1ויקרבו ימי ישראל למות. כי בשעה שמתקרב האדם למות נדמה בעיניו כאילו חיה שני ימים, כמו שאמרו על אחד שהאריך ימים ובשעת מיתתו אמר נדמה בעיני כאלו נכנסתי בפתח אחד ויצאתי מפתח אחר, הרי שדמה ימי חייו כמי שהולך מפתח לפתח, וכן אמר שלמה כי הולך האדם אל בית עולמו שמיום שבא הוא הולך, ואמר האדם ולא אמר אדם כי סתם אדם אינו הולך לבית עולמו עד אחר כמה תקונין עד שיצטרף ויתלבן כדעת חז"ל, לזה אמר האדם שאינו צריך גלגול זה הולך לבית עולמו שנותנין לו מדור לפי כבודו ולזה אמר לבית עולמו ולא אמר לעולמו אם כן לז"א ימי, מיעוט רבים שנים, וזהו למו"ת תמו"ל, כאילו אתמול בא לעולם, וזהו מה שאמר (איוב ח') כי תמול אנחנו ולא נדע, יאמר תמול אנחנו בודאי כי היום אין בו ודאי אלא ספק כי לא תדע מה ילד יום כי כמה בני אדם אינם משלימים יומם ובא להם פגע רע או בר מינן מיתה חטופה, אם כן תמול אנחנו ודאים, אבל הלך בלא ידיעה שאחר שהלך ידענו בו שהוא ודאי היום עודנו בו הוא ספק, ואמר החכם חיי האדם הם ג', אתמול עבר זמנו, והיום חלף ואיננו, ומחרתו אין מבינו:

2ואמר ויקרבו אמר בזוהר ז"ל, תאנא כד בעא קוב"ה לאתבא רוחיה ליה כל אינון יומין דקאים בר נש בהאי עלמא אתפקדן קמיה ועאלין בחושבנא זכאה חולקיה דההוא בר נש דיומוי אתקרבו קמי מלכא בלא כסופא ולא דחי יום מנייהו לבר דישתכח בההוא יומא דאתעביד ביה חובא בגין כך כתיב בצדיקיא קריבא דקריבו יומוי קמי מלכא בלא כסופא, ווי לרשיעיא דלא כתיב בהו קריבא והיך יקרבון יומוי קמי מלכא דהא כל יומוי בחובי עלמא אשתכחו ובגיני כך לא יקרבון קמי מלכא ולא יתמנון קמיה ולא ידכרון לעילא אלא אינון שציאן בגווייהו עלייהו כתיב דרך רשעים באפילה והכא ויקרבו ימי ישראל וכו' ודאי בלא כסופא בשלימותא בחדוותא שלים ובגיני כך כתיב ישראל דהוה שלים ישראל מיעקב ע"כ. ולזה צותה תורה ואמרה ביומו תתן שכרו בכל יום ויום תן לו שכרו שתעשה בו מצוה הראויה לו אם בימי חול מצות הראויות לאותו יום אם שבת מצות הראויות לשבת אם מועד, אם פסח מצוה של פסח, אם סוכות מצוה הראויה לו שהיא סוכה לולב ושמחה, ולז"א שכרו, ולא תבא עליו השמש שלא יהיה חשוך כיום שאין בו שמש דלא עאל קמי מלכא בחושבנא, ואליו הוא נושא את נפשו דעאל בחושבנא, ולא יקרא עליך אם הוא חשוך ולא עאל יקרא היום עליך וכו':

3עוד ויקרבו ימי ישראל למות. שהימים כשהיה יעקב חי היה נותן להם חיים במצות שהיה עושה בכל יום ויום היה נותן חיות לאותו יום ועתה שנתקרב למות נתקרבו גם כן הימים למות, ופירוש ויקרבו לשון קרבה שהוא לשון מלחמה, אם הוא צדיק רוצה שיקרב קצו מהר פן יחטא ויתהה על הראשונות וכמו יוחנן כ"ג ששמש פ' שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי לזה הם מפחדים הימים הראשונים שלא יפלו, לזה הם מקרבים למות, כמו שאז"ל כל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע וכו', לפי שהאדם בחירי ואם הוא רשע הם ג"כ עמו במלחמה ומקרבין מיתתו לפי שבכל יום ויום עובר על שבועתם, כמו שאז"ל בכל יום ויום היום משביע לאדם ואומר לו אני משביעך במי שבראך ובראני וברא העולם שתעשה בו מצוה ואל תעשה בי עבירה, והם יגעים ועייפים עמו והם בחשכה ואין להם עלוי, והם מצטיירים ולובשים צורה שנאמר ימים יוצרו, ונלחמים עמו ומקרבים מיתתו, זהו למות:

4ויקרא לבנו ליוסף. זה קרוי בנו שהוא דומה לו כמו שאז"ל בן זקונים שהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו וכל מי שרואהו היה אומר שהוא בנו ודאי, וכן שכל מה שעבד אצל לבן לא היה אלא ברחל, וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, קרא לו ואמר לו אם אתה תשאני ממצרים כן ג"כ יארע לך שישאוך ממצרים שכל מה שאירע לי יארע לך, ואם אתה שאתה מלך תשאני כן יארע לך שישאך מלך זה משה שנאמר ויהי בישורון מלך:

5ועד"ה קרא ליוסף, שמשם מעבר הנשמות לעלות לא"י לחיים עליונים, ולזה קרא ליוסף ברמז, וכן יוסף במלואו יו"ד וא"ו סמ"ך פ"ה גימ' רמז, ולזה אמר לבנו ליוסף ולא אמר לבנו יוסף, אלא ליוסף הרוחני ולא ליוסף הגשמי, ולזה אמר שים נא ידך תחת ירכי שהוא סוד הברית והבן. אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי, שבי תשלום גלגולו של אדם, ולזה נקברו כולם יחד אדם עם גלגוליו שהם אברהם יצחק יעקב, ולזה אמר לו השכיבני עם אבותי שאני תשלום, וכן אמר הזוהר א"ר יוסף כיון דידע דבנוי ישתעבדון בגלותא במצרים אמאי לא אתקבר תמן בגין דיגין זכותיה על בנוי, ואמאי בעא לאסתלקא מתמן והא כתיב כרחם אב על בנים אן הוא רחמנותא והאריך ע"ש, ובסוף אמר ותנינן גופא דיעקב אתמשיך משופריה דאדם והוה דיוקניה דיעקב דיוקנא עילאה קדישא וכו' ורזא דמלה דבאבהן לית פרודא כלל, ועל דא כתיב ושכבתי עם אבותי ע"כ. וכן ושכבתי עם אבותי גימ' לתשלום גוף של אדם, אע"פ שכתיב אבתי יש אם למקרא, ולזה וקברתני בקבורתם ולא בקבר אחר, וקברתני בקבורתם, בקברתם כתיב, בקבר תם יעקב איש תם, עוד בקברתם בקבר תם קבר שלם, עוד קבר תם שתמו הקברים שלא יש לך עוד קבר שם, שכן הוא הדין המוכר מקום לעשות לו קבר עושה מערה ופותח לתוכה שמונה קברים, וזו יש בה שבעה אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה ושמה קברתי את לאה ובי תשלום השמונה, א"כ קבר תם, ועל פי דרכו פייסו שאינו נקבר במערה, ולזה ושכבתי אני ולא אתה אע"פ שכל שאירע לי אירע לך בזה לא, כי בקבורתי במערה הוא להשלים גופו של אדם ויהיה החבור שלם מה שאין כן בך, כי אתה שמך משך הוא, ולזה נתתי לך שכם, ואתה צריך שתמשוך ותקבל ותשפיע לכב"י, וכן שכם בא"ת ב"ש לבי, לבי והוא נתפייס, ואמר אנכי אעשה כדברך, אעשה גימ' אמשיך עם האותיות, כדברך ע"ה גימ' רמז, שהכל ברמז. ואמר ושכבתי עם אבתי כנגד הנשמה שעולה למעלה, ונשאתני כנגד הרוח וכה"א ותשאני רוח וגו', וקברתני כנגד הנפש, כי הקבר נקרא בית נפש, כמו שאמר במשנה עושין לו בית נפש על קברו כלומר בונין לו הקבר א"כ אל נא תקברני במצרים, לפי שמיד הנשמה עולה ואין לה מנוח עד שיקבר הגוף, לזה ונשאתני תיכף וקברתני, אבל אתה לא תעשה כן שתיכף תקבר, כי אתה צריך שתגן עליהם לפי שאתה כחך מכחי ואתה צריך למשוך להם חן וחסד כל זמן שהם בגלות וללכת עמהם ולמשכם במדבר, וכן היה שהיה ארונו של יוסף הולך עם ארון התורה לומר שזכותו היה מגין עליהם, ולזה אמר לו ואני נתתי לך שכם משך על אחיך שתמשוך רחמים ממני, אבל אני א"א כמו שאמר, ויאמר כן אעשה וכו' כמו שצויתני שלא אקבר, ויאמר השבעה לי, שאי אפשר לאדם לשבת כ"כ זמן בלא קבורה לזה השביעו:

6אמרו במדרש בשבילך ירדתי למצרים ובשבילך אמרתי אמותה הפעם, פירוש כשאמרתי אמותה הפעם היה כשגגה היוצאת מלפני השליט ומיתתי במצרים א"כ אתה גרמת לי ונשאתני ממצרים. עוד נאמר כמו שאז"ל שאין הצדיק מת עד ששואל המיתה בפיו, אברהם אמר ואנכי הולך ערירי, יצחק אמר ואברכך בטרם אמות, דוד אמר אנכי הולך בדרך כל הארץ, משה רבינו בשעה שאמר לו קח לך את יהושע ונתעלמו ממנו מעיינות החכמה שאל המיתה, וזה אמר יעקב אתה גרמת לי ששאלתי המיתה, א"כ ונשאתני:

7עוד אפשר לומר שאמר ושכבתי ונשאתני וקברתני כנגד ג' כתות של מלאכי השרת היוצאים לקראתו של הצדיק, אחת אומרת יבא שלום כנגד הנשמה כמו שאמרנו וכנגדה אמר ושכבתי, אחרת אומרת הולך נכוחו כנגד הרוח וכנגדה אמר ונשאתני, ואחרת אומרת ינוחו על משכבותם כנגד הנפש, וכנגדה אמר וקברתני בקברתם, ואמר ינוחו בלשון רבים לפי שיוצאין לקראתו גם כן שאר הצדיקים, ולזה אמר וקברתני בקבורתם, כי כשאקבר גם הם נקברים כל אחד נכנס בקברו, ולזה אמר וקברתני בקבורתם ולא אמר עם קבורתם כמו שאמר ושכבתי עם אבותי כן יאמר וקברתני עם קבורתם כי א"א בקבורתם ממש אלא כמו שאמרנו, ועל זה אמר ועשית עמדי חסד ואמת, חסד אל נא תקברני במצרים, ואמת תאמת דבריך שלא תקבר שם כמו שאמרנו:

8או נאמר שרמז כאן מה שאמר הזוהר פרשת וישלח דף קס"ח על פסוק חיים שאל ממך שדוד לא היו לו חיים כלל והאבות נתנו לו חיים, אברהם נתן לו מחייו ה' שנים, יצחק לא נתן לו, יעקב נתן לו כ"ח שנה, נשאר על תשלום ע' ל"ז שנה, לזה אמר ועשית עמדי לא אמר עמי אלא עמדי עם ד"י גימ' דוד שתתן לו משנותיך אע"פ שאין אתה בגלגולו זהו החסד. ויאמר כן אעשה כאשר דברת לתת לו כנגד כולכם ויותר, ולזה אמר השבעה לפי שהוא נתן יותר מכולם. ועיין שם למה לא נתן יצחק: