שפתי כהן על התורה, בראשית מז:כח

1ויחי יעקב בארץ מצרים וגו': נסתמה פרשה זו לפי שהחיים האמתיים הם חיי עולם הבא, וכן יעקב בגימ' חיי עולם הבא, ואותם החיים הם סתומים מן העין שא"א להשיג מהותם בעין הגוף שנאמר עין לא ראתה, לא אמר ראה אדם אלא עין שהיא עין הגופנית אין לה יכולת לראות, ולזה אמר בלשון נקבה לא ראתה שכחה תש כנקבה מלהשיג. וכשנתקרב יעקב לפשוט חומר הגוף וללבוש מלבוש רוחני לבוש שכלי כמ"ש הזוהר מה שזכה משה בחייו זכה יעקב במותו, משה בחייו פירש מאשתו ושמש במטרוניתא שנאמר ומשה יקח את האהל, ובבא משה אל אהל מועד, ויקרא אל משה מאהל מועד, ויעקב לאחר מותו שמש במטרוניתא זהו ויחי יעקב בארץ מצרים, ירושלים הרים סביב לה. נאמר במשה וייראו מגשת אליו, וכן ביעקב ולא יכלו לגשת אליו, ובשעת פטירתו נסתמו עיניהם מרבוי הזוהר שהזהיר עליו ולזה לא נזכרה ביעקב מיתה שהמיתה היא לגוף אבל יעקב שהיה גופו שלם לא נזכרה מיתה אלא בישראל שנאמר ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת, ויחנטו הרופאים את ישראל, אל, לומר אם הגוף לא נזכר בו מיתה כ"ש לנשמה, והמיתה שנגזרה בו היא בערכנו, אבל לו המיתה היא חיים שמתקרב אל החיים הנצחיים האמתים, ולזה אמרו ז"ל יעקב אבינו לא מת:

2עוד ויחי. לפי שמראין לצדיק מתן שכרו שעה אחת קודם פטירתו כההוא מעשה דרבי אבהו. בארץ מצרים שהיה בין המצרים בין מצרי העה"ז ובין מצרי העוה"ב. בן י"ז שנה, י"ז גימ' טוב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, אמרו צדיק כי טוב. ובאו לו חיים מחודשים לכך ויחי יעקב. עוד שאחר שהשלים הפרשה ואמר מאד סמך מיד ויחי יעקב רמז על האדם שחיה ביעקב דשופרי דיעקב מעין שופריה דאדם שלא הוצרך תקון עוד שזו היא שלישית אברהם יצחק ויעקב, ולכך היו כל ימיו מכאובים עד שנזדקק והיתה מטתו שלמה. גלגל בא"ת ב"ש בגימ' מת זהו יעקב שלא מת שלא הוצרך לגלגול ואדם נתקן ביעקב ובלע המות ודרך על במתי ארץ מצרים מצר ים, ולכך מאד ויחי לרמוז שהוא דבר הסמוי מן העין אינו ידוע אלא ליחידי הדור ולזה סתם:

3עוד נסתמה לפי שאמר לעיל ויפרו וירבו מאד, להורות שהפריה והרביה היתה שלא כדרך העולם לכך סתם כדי שלא תשלוט עליהם העין:

4עוד למה נסתמה לפי שפירוש ויחי הוא מלשון נבואה כמו ותחי רוח יעקב שחיה בא"י היא מקום נבואה לשרות, אבל שלא במקומה אין שורה שם נבואה כמו שאז"ל על יונה שברח מא"י לח"ל כדי שלא תשרה עליו ובפרט במצרים שכלה גלולים שאין כדאי לשרות שם נבואה ומשום כבודו של יעקב שרתה שם נבואה ולזה הבטיחו הקב"ה אנכי ארד עמך, כי כשהצדיק נפרד מהשכינה זו היא מיתתו לזה אמר לו אנכי ארד כביכול ירידה ממש, וכן תרגם אנא איחות, אנכי ארד עמך מצרימה ר"ת בגימ' יב"ק שהם כלל החיים, וס"ת יד כה שהם מ' חסר אחד וסוד ארבעים גימ' יש אבי, ישי אב, ובחסרון הא' בא הגלות כי נחסרו מהארבעים י"ג שהוא סוד אחד שסודו אבי שהוא אב העליון שהוא יש נחסר, לזה חל הגלות, אבל יעקב אין בו חסרון שהוא אבי וכל זמן שיעקב קיים לא התחיל הגלות לפי שהבטיחו אנכי ארד עמך מצרימה ר"ת יב"ק כמו שאמר, ולזה אמר ואנכי פעם אחרת שכינה עילאה, ולז"א ואנכי בוי"ו שהוא אחד, והוי"ו הוא סוד המקל שאמר כי במקלי עברתי שהוא סוד הבריח התיכון, ולזה ויברח יעקב אם כן בו סוד יב"ק שהוא על דרך הקו והכל ברמז, ולפי שכבוד אלהים הסתר דבר לזה נסתמה הפרשה, אם כן פירוש ויחי הוא חיים מחודשים שהוא ההדבקות עם החיים העליונים, וכן בארץ מצרים גימ' קשר חכמה, שנתקשר ונתדבק בחכמה, וזהו שבע עשרה גימ' תקבל הנשמה, והיא שביעית והיא עשירית ומשם דרך הסולם, וכן שבע עשרה במ"ה כה, וכה במ"ק ז', וכדי שלא תפרש ויחי על חיות העולם הזה חזר ואמר ויהיו ימי יעקב שני חייו הם חיי עולם הזה שיש בהם ימים ושנים מה שאין כן בחיי עולם הבא שהוא כמנין יעקב שאין בו ימים ושנים: