שפתי כהן על התורה, בראשית מט:כט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 49:29
Open in the reader →1ויצו אותם ויאמר. צווי ואמירה, צווי קברו אותי אל אבותי, והאמירה שאמר אני נאסף אל עמי, כמו שאמר בזוהר מה שזכה משה בחייו זכה יעקב אחר מיתה, כד נפקו ישראל ממצרים מסטרא דיובלא וכל אינון ס' רבוון מעל עילאה הוו משה שמש בסיהרא בעוד דאיהו בגופא כד אתפטר מן עלמא סליק בסליקו עילאה דרוחא קדישא ואתהדר ברוחיה דיובלא עילאה ואדבק באינון ס' רבוון דהוו דיליה, מה דלא הוו כן ליעקב דאיהו אתהדר ברוחא לגבי שמטה מה דלא הוה כן בחייו בגין דביתא אחרא הוה ליה ליעקב שמש בנשוי דגופא בתר דמית אתדבק רוחיה ברוחא, משה אתפרש מאנתתיה ושמש בסיהרא כד איהי בגופא לבתר אדבק רוחא ברוחא עילאה טמירא דלעילא ע"כ. לזה אמר אני נאסף אל עמי לאדבקא רוחא ברוחא זו היא האמירה, וכדי שלא יתבזו האבות שעלה למעלה מהם לזה ויאמר אלהם חסר אמירה בחשאי והצווי הוא קברו אותי אל אבותי וכו', אל המערה אשר בשד"ה עפרו"ן החת"י, ס"ת בגימ' ה"ס, הוא זווג של השכינה כמו שאמר הזוהר בעלא קדמאה דמטרוניתא הוה, מית יעקב ואזדווגא ביה במשה ובעוד דהואי משה בהאי עלמא זמני לה כדקא יאות ואיהו הוה, בעלא תניינא דמטרוניתא בתר דמית משה אהדרת לבעלא קדמאה דאיהו יעקב מכאן נוקבא דאתנסיבת לתרין בההוא עלמא אהדרא לקדמאה. לזה צוום שבקבורה יכוונו שיהא גופו מחובר בשכינה במעשה שהוא א"י, וכן ג"כ עשה שאמר ויאסף רגליו שהוא הגוף אל המטה שהיא השכינה ויגוע ויאסף אל עמיו והוא דבוק רוחא ברוחא:
2אני נאסף אל עמי. פירש"י ז"ל ע"ש שמכניסים הנפשות אל מקום גניזתן שיש אסיפה בלשון עברי שהוא לשון הכנסה, כמו ואין איש מאסף אותי הביתה, ואספתו אל תוך ביתך, וכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה ע"כ: