שפתי כהן על התורה, ויקרא א:ב

1אדם כי יקריב. כשרוצין להקריב הקרבן, קודם כל דבר יקריב עצמו וישפיל רוחו וגופו, זהו מכם יהיה הקרבן, זהו לה' והוא קרבנכם, זהו מן הבהמה מן הבקר, ואם אין מקריב גופו ונפשו עם הקרבן זה אינו לה, זהו קרבנכם, זהו מן הבהמה ומן הצאן לבד תקריב וגו', כי לא לרצון יהיה, כי זבחי אלהים רוח נשברה:

2עוד אמר מכם לרמוז על המילה, שאדם מביא בנו ומקריבו למילה ואינו יודע פן ימות, ולא עוד אלא שעושה סעודה מרוב שמחתו, וכן ארז"ל כי עליך הורגנו כל היום זו מילה, וכן מכם גימ' היא מילה ע"ה, זהו קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר וגו', זהו קרבנכם, אבל הקרבן העיקרי הוא מכם ממש:

3עוד אדם כי יקריב. ר"ל שרוצה להתקרב אל הקב"ה ולחזור בתשובה, מן הבהמה, צריך לעשות עצמו כבהמה, שלא ירגז וירגיש משום בזיון שיבא לו, ויטה שכמו לסבול עול התורה ועול המצות כבהמה, ויהיה זה בב' זמנים, או מן הבקר, ר"ל בבקר בבקר, בעודו בבחרותו, זהו מן הבקר מן הבוקר יקום, ולא יאמר הן עוד היום גדול עדיין אני בחור עד שאזקין אעשה תשובה, כמה יש שאינם מגיעים לימי הזקנה, זהו מן הבקר מן הקבר מן הרקב, יש לו לירא שלא ימות ויקבר וירקבו עצמותיו וימי הזקנה עדיין לא באו, ומן הצאן, ר"ל קודם שיבאו ימי הזקנה אע"פ שלא עשה תשובה בבוקר שהוא בעודו בחור, והגיע לחצי ימיו, זהו הצאן במלואו צד"י אל"ף נו"ן גימ' קודם בא הזקנה, אז הוא איש טוב. עוד הצאן צד"י אל"ף נו"ן בגימ' איש טוב ע"ה, א"כ בשני זמנין יש לו להתקרב ולעשות תשובה, אבל התשובה המעולה הוא בעודו בחור, כאמרם ז"ל אשרי איש ששב בעודו איש, ולזה אמר אם עולה קרבנו, ר"ל המעולה היא מן הבקר, ר"ל בבקר כשהוא בחור, זכר זה כר, ראוי זה לקרבן להקריבו לפני ה', למנחה לה', כמו שלחו כר מושל ארץ, זכר, כרז, מכריזין לפניו ואומרים תנו כבוד. תמים בגימ' תנו כבוד עם ב' מלות, זכר במלואו זי"ן כ"ף רי"ש בגימ' זרע הנשמה, עזר הנשמה, מעשיו הטובים, וס"ת נפש. עוד זכר במלואו בגימ', מוכתר בי'. עוד בגימ' שלם בכל האיברים. תמים בגימ' שלם בלא מום, חסר אחד, לפי שקורץ מחומר ונתלבש בגוף, וזה ותחסרהו, מעט וגו'. יקריבנו, המלאך מיכאל שהוא הכהן המקריב הנשמות לפני הקב"ה, ואמר יקריבנו ואח"כ יקריב אותו, שמקריבין אותו ומלוין אותו ממלאך למלאך עד שמקריבין אותו לפני הקב"ה, ולזה אמר יקריבנו אל פתח אוהל מועד, ואחר כך יקריבו אותו לפני ה', כי המלאכים הה כתות כתות זה למעלה מזה, וכל אחד ואחד אינו יכול ליכנס לפנים ממחיצתו, לרצונו, כי את כל אשר תאמר ינתן לה לבא עמה אל בית המלך. עוד יקריב אותו לרצונו, שיקריב הרצון ויכניע יצרו לעבודתו ית', עוד לרצונו לומר שרוח המקום נוחה הימנו ועושה לו רצונו, ופירוש לרצונו על הרצון שעשה לו שעשה רצונו כרצונו, וסמך ידו על ראש וגו', יש לו יד רמה ויש לו על מה לסמוך, ויש לו עלוי ומעלה, וזהו על ראש העולה: