שפתי כהן על התורה, ויקרא יא:כא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 11:21
Open in the reader →1את זה תאכלו וגו', מכל שרץ, שרץ והולך במרוצה ועופף ממקום למקום, ההולך על ארבע, שהולך לקיום בריאות גופו שהוא מורכב מארבע יסודות, בתנאי אשר לו כרעים, כמו כי לך תכרע כל ברך, שפירושו עבודה, כלומר עושה עיקר העבודה, זהו ממעל לרגליו שההולך להנאתו היא טפלה, וזהו לנתר בהם כתרגומו לקפצא בהן שאינו קובע רגליו בארץ, ולזה לו קרי ולא כתיב, לומר שא"א זה בלא זה כי לא נתנה תורה למלה"ש, וכן ארז"ל בכל מעשה ידך אשר תעשה יכול ישב ובטל ת"ל אשר תעשה, וכן ארז"ל ואספת דגנך הנהג בהם דרך ארץ. ומונה והולך ד' מינים, ארבה, סלעם, חרגול, חגב. ארבה, שירבה במעשים ובתורה, סלעם שישים בטחונו בהקב"ה שנאמר ה' סלעי ומצודתי בו בטח לבי. חרגול, מלשון גול על ה' דרכך, שלא יבטח בכחו ועוצם ידו, חגב, בגימ' י"ג סוד אחד, שייחד הקב"ה. ואל תתמה שעשינו דרשה משמם של עופות, שכיוצא בזה בגמרא פרקא קמא דגיטין א"ל הונא בריה דרב נתן לרב אשי מאי דכתיב וקינה ודימונה ועדעדה אמר ליה מתותא דא"י קא חשיב (פי' שם מדינות) א"ל אטו אנא לא ידענא דמתותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא הוה אמר בה טעמא, כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עד עושה לו דין, אלא מעתה וצקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי, אמר ליה אי הוה רב גביהא מארגיזא הכא הוה אמר טעמא, רב אחא מבי חוזאי אמר בה טעמא כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו (פירוש שירד לאומנותו של חבירו) ודומם, שוכן סנה עושה לו דין. הרי על שם מדינות אמר טעמא. וכן אמר פרק המוכר את הספינה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים באו חשבון, המושלים אלו המושלים ביצרם, באו חשבון באו ונעשה חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, אם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב. עיר סיחון אם משים אדם עצמו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה, מה כתיב אחריו כי אש יצאה מחשבון, תצא אש ממחשבין ותאכל את שאינן מחשבין, להבה מקרית סיחון, מקרית צדיקים שנקראים סיחון, אכלה ער מואב, זה המהלך אחר יצרו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה, בעלת במות ארנון, אלו גסי הרוח. ונירם (אבד חשבון) אמר רשע אין רם, אבד חשבון אבד חשבונו של עולם, עד דיבון המתן עד שיבא דין, ונשים עד נפח, עד שתצא אש שאינה צריכה ניפוח. עד מדבא עד שתדאיב נשמתו ע"כ. הרי ג"כ שם המדינות עשה בהם דרשא: